תבנית:תמונה מומלצת י"ד חשוון

גרסה מ־12:53, 13 בנובמבר 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
י"ד חשוון ה'תשנ"ד - הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הרבי במרפסת מעודד את שירת היחי בפומבי.


תיאור מהיומן

" בשעה 5:20 התקבלה לפתע ההודעה "מנחה נאו" ללא כל הכנות מוקדמות, כאשר רובו של הקהל הי' משוכנע ש"ציפצוף הביפר" בא להודיע על זמן הדלקת הנרות, שהרי על תפילת מנחה כבר הסיחו את הדעת מזמן, לאחר שבוע שלם שלא ראינו את הרבי...

770 עצמו הי' ריק ובקושי ניתן היה להשיג מנין, עת כ"ק אד"ש מה"מ נכנס מיד לתוך החדר המיוחד. הש"צ הי' המשב"ק שזה עתה סיים את משמרתו, הרב שלום ישראל שי' חדקוב, ותפילת שמו"ע התארכה מהרגיל. חלקו של הקהל כבר היה בבגדי שבת, אך לחלקו האחר, זה שחזר זה עתה מהמבצעים, היתה בעיה לא קטנה, עקב היות הזמן סמוך להדלקת הנרות כשכל דקה נראית כנצח. אך לוותר על פעם אחת של 'יחי' במעמד כ"ק אד"ש מה"מ, בלתי אפשרי, מה גם שזה כבר כשבוע שלא ראינו את כ"ק אד"ש מה"מ, כך שהכמיהה לראותו חזקה שבעתיים.

בסיום התפילה, לאחר שהתריס בחדר המיוחד הורד והש"צ כבר סיים קדיש בתרא, יציאתו של כ"ק אד"ש מה"מ התמהמהה, וכך עברו להן עוד כ-5 דקות של ספקות: לאן מועדות פני כ"ק אד"ש מה"מ, ליציאה אל הקהל או שמא לחזור לחדרו הק'? הקהל ניגן 'יחי' בלב שלם, וכעבור מספר דקות, בשעה 5:40, יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת.

עם פתיחת הוילון הגביר הקהל את שירתו, וכ"ק אד"ש מה"מ, במבט פניו המאירות במיוחד, עודד את השירה וסקר הקהל מימין ומשמאל, שוב ושוב. מדי פעם עודד בתנועות והקהל מצידו הגביר את שירתו, כשמורגש על פני הכול הכמיהה העזה וההשתוקקות הבלתי-רגילה לראות את פני כ"ק אד"ש מה"מ [גם הפעם, כבליל שבת לפני שבועיים, נראו שוב התנועות שישנן בשבועיים האחרונים]. פעמיים בזמן השירה סידר כ"ק אד"ש מה"מ את שפמו בידו הק', כפי שעדים היינו למעין זה בהתוועדויות.

לסיום פנה כ"ק אד"ש מה"מ לשמאלו, לסגירת הוילון. הגילוי נמשך א"כ 5 ורבע דקות, והמעמד הסתיים אל תוך השבת.

ובינתיים הספיקו אלו שנשאו על גופם דברי 'מוקצה' להעבירם ולתוחבם עמוק בתוך ה'לאקער'ס', בטרם תגיע השבת.

מאוחר יותר נודע, אשר באותן דקות בהם רמז כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה לא הי' שום מזכיר בקודש פנימה, והמשב"ק שהי' בקודש נתן הסידור לכ"ק אד"ש מה"מ כבקשתו ואמר קרבנות, כשלפתע רמז כ"ק אד"ש לעבר הוילון ממול. ברגע הראשון לא תפס המשב"ק במה המדובר. הוא פתח הוילון וכ"ק אד"ש מה"מ רמז לפתוח הדלת, או-אז הובן שברצונו לצאת למנחה, וכששאלו על מנחה ענה בחיוב, ומיד יצא אל התפילה, ועם תחילת התפילה כבר הספיקו לבוא כל חברי המזכירות."

זאת היתה הפעם האחרונה לעת עתה עד להתגלותו המיידית של הרבי כמלך המשיח.