עלות השחר הוא זמן מסויים, עוד לפני שהשמש זורחת, כשהחושך מתחיל להיעלם לאט לאט, והאור תופס את מקומו. הרגע בו מתחיל הניצוץ הראשון של האור לבקוע מתוך חשכת הלילה נקרא "עלות השחר".

זמן עלות השחר מבואר במסכת פסחים (צג: צד.), ומחושב על פי משך מהלך אדם, 4 או 5 מיל, ביום בינוני - ימי ניסן ותשרי, בהם היום והלילה שוים.

לדעת ר' יהודה: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 4 מיל, ושיעור מיל הוא 18 דקות. היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה. וכך נפסק בשו"ע (או"ח סי' תנט ס"ב), מדברי תרומת הדשן (סי' קכג, קסז).

לדעת עולא ור' יוחנן: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 5 מיל, ושיעור מיל הוא 24 דקות, היינו, שזמן עלות השחר 120 דקות לפני הנץ החמה. וכך סובר הרמב"ם (הלכות קרבן פסח פ"ה ה"ט. ובפירוש המשניות פסחים פ"ג).

שתי דעות אלו הובאו בשו"ע אדה"ז (או"ח סי' תנט ס"י), ופסק אדה"ז כדעה השניה שמהלך מיל הוא 24 דקות[1].

יש דעה שלישית, דעת ה"חק יעקב" סי' תנט, שמהלך מיל הוא 22.5 דקות, ולפי זה זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הזריחה. אך, דעה זו לא נמצאת בראשונים, וכן לא הובאה ע"י אדה"ז בשו"ע.

להלכה: פוסק אדה"ז בסידור "סדר הכנסת שבת", ששיעור מיל הוא 24 דקות. ועל פי זה, עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה. וכידוע, שהולכים לפי פסקי הסידור. על יסוד זה פסק הגרא"ח נאה בספרו שערי ציון (אות לז) ששיטת אדה"ז בעלות השחר היא 120 דקות. וכך פוסק הלכה למעשה הרב יעקב סינגאווי[1]. וכך פוסקים רבני מכון הלכה חב"ד ועוד.

דעת הרב לוין

יש לציין כי כאשר הרב ברוך נאה צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב שלום דובער לוין, אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר).

דוגמאות מפרסומי חב"ד זמן עלות השחר

דוגמאות מפרסומים חב"דיים אודות זמן עלות השחר כזמן התחלת צום צום גדליה תשפ"ה:

מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'.

ראו גם

הערות שוליים