ריפוי החולים בגאולה

בזמן הגאולה כולם יהיו בריאים לחלוטין, כל החולים יתרפאו, לא יהיה יותר סומין, חרשים, פסחים ואלמים.

מקור הייעוד

אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם

— ישעי' לה, ה-ו

בשלבים

בתחילה הקב"ה מרפא את העוורים

"כשיבוא (הקב"ה) לרפאות העולם אינו מרפא תחילה אלא העוורים", באופן שהם נעשים "סגי־נהור" למעליותא, יש להם ריבוי אור בפשטות (באופן שאין זה ממעט ח"ו מכח הראי' הגשמי), ובמילא יש באפשרותם לקרוא וללמוד תורה גם מאותיות הכתב הרגילות – כאחד העם.

אלו שיקומו בתחיית המתים יקומו כמו שנפטרו, ואחר כך יתרפאו.

גם לרופאים יהיה פרנסה, מזה שכולם יהיו בריאים.

יוצא מן הכלל

אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִנָּחָשׁ וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וגו'", גִּבְעוֹנִים, "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".

— בראשית רבה פ"כ, ג

הנחש יהיה שמש גדול, כמו לפני חטא עץ הדעת, אבל אחד מן ה(עשרה) קללות שהנחש קיבל ש(הכל מה ש)יאכל (יהיה בטעם של) עפר, ישאר גם לעתיד לבא (שנאמר "ועפר תאכל כל ימי חייך" - להביא לימות המשיח).

כבר היה לעולמים

במתן תורה כולם נתרפאו. ושלימות הרפואה לעתיד לבא.