ניגון והכהנים

בניגון זה היו מנגנים בליובאוויטש את תפילת והכהנים שבתפילת סדר עבודה ביום הכיפורים.

מילות הניגון:

"וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵׁם הַנִכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפוֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם".

אצל רבותינו נשיאנועריכה

סדר העבודה נאמר בליובאוויטש בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת^[1].

אצל אדמו"ר המהר"ש היה חזן בשם ר' איסר. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".

באומרו "כורעים" ב"והכהנים" הייתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו בבית המקדש. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת.

אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון^[2].

גם אדמו"ר הרש"ב היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומילה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"^[3]. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה^[4].

הרבי מלך המשיח היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.

ניגון זה הוא ניגון צ"ט בספר הניגונים.

והחסידים והעובדיםעריכה

אדמו"ר הריי"צ מספר שר' יחיאל החזן, שהיה שליח הציבור בימים הנוראים בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, היה נוהג להסתובב בחג הסוכות ולנגן בסוכות של החסידים במנגינה של 'והכהנים' מילים מיוחדות על אמירת הלחיים^[5]:

"והחסידים והעובדים העומדים בעזרה
כשהיו שומעים ברכת 'לחיים' יוצא מפי רבנו
היו מברכים ברוך... שהכל נהיה בדברו
ושמחים בשמחת יום טוב".