עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל".

כבר מגיל צעיר כיהן ברבנות בקהילות חשובות בפולין, תחילה באוסרובצה, ולאחר מכן בריטשוואל ובעיר חדש, ושם נפטר בחצי ימיו בכ"ח כסליו תקמ"ו.

הוא זכה לראות את הבעל שם טוב, ואף מזכיר בשמו דברי תורה^[1]

נחשב לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד, אותו ראה כרבו המובהק, ומזכירו בספרו בשם "מורי ורבי".

תלמידיו

רבי פישל מסטריקוב.
רבי אהרן מזעליחוב שנתסלק בדמי ימיו, ורבו הספידו.

מאמרותיו

לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.^[2]

הערות שוליים

↑ תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.
↑ מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".

[1] תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.

[2] מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".

[1]

[2]