בן ציון אבא שאול
הרב בן-ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז תרפ"ד - י"ט בתמוז תשנ"ח) היה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים.
תולדות חייםעריכה
הרב בן ציון נולד בכ"ט תמוז תרפ"ד בירושלים לאביו ר' אליהו אבא שאול גבאי בית הכנסת "אוהל רחל", בשכונת בית ישראל בירושלים. ולאמו בניה.
למד בתלמוד תורה "בני-ציון". בהיותו בן 11 נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב יעקב עדס, הרב צדקה חוצין ומראש הישיבה הרב עזרא עטייה.
היה מראשי ישיבת פורת יוסף ביחד עם הרב יהודה צדקה.
היה נשוי להדסה מסעודה בתם של רבי יוסף וסול שהרבני.
תלמידיו מספרים כי תמיד נתן את הדגש להתעמקות וליישוב דברי רש"י בלימוד הגמרא, הם אף מסבירים זאת לאור העובדה שנולד ביום פטירת רש"י.
הרב היה פוסק הלכות בעיקר על פי הבן איש חי.
לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה שנערך בירושלים שיגר הרב אבא שאול מכתב ברכה נלהב.
רבי בן ציון אבא שאול נענה לבקשת הרבי שרבנים יפסקו שמשיח צריך לבוא, כפי שהעיד הרב מאיר מאזוז: "הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א [זצ"ל] חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי) שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה"...[1].
קשריו עם חב"דעריכה
ר' הלל רבינוביץ' סיפר: "כאשר עברה ישיבת תורת אמת לשיכון חב"ד, היה הגאון הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שגר בסמיכות לשיכון חב"ד, מגיע מפעם לפעם לישיבה להתפלל מנחה וערבית והיה משוחח עמי ועם הרב מנחם וילהלם בדברי תורה בכל מקצועות התורה, החל מגמרא גפ"ת ועד להלכה, אגדה ודברי חסידות"[2].
תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי, ולקראת סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו כתב: "בהיות שרצוני עז להשתתף בכנס סיום ספר הרמב"ם ופתיחת המחזור השני של לימוד הרמב"ם, שזה תועלת רבה מאוד, שמלבד שבהכרח שאדם שלומד מספרי הרמב"ם יודע את מצוות ה' ומקיים מ"ע של ולמדתם אותם, כמו שפסק שו"ע הרב בהל' ת"ת, מלבד זה יש בזה תועלת שמוכרח אדם לקבוע עתים לתורה. יתן ה' שיתברכו העושים והמעשים ללימוד הרמב"ם ומצוות ה' בכל מילי דמיטב אמן"[3].
הרב אבא שאול מסר דברי תורה שכתב לקובץ "כבוד חכמים" שיצא לאור בשנת תשמ"ב לכבוד י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי (שנת השמונים)[4].
קנה אות בספר התורה לילדי ישראל [כהוראת הרבי], לצאצאיו[5].
בשו"ת של הרב אבא שאול, "אור לציון", מוזכרים פעמים רבות פסקי אדמו"ר הזקן (בשם "הגר"ז").
הערות שוליים
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 22. עיי"ש עוד.
- ↑ קובץ הלל אומר - ביאורים לתניא, חוברת ז, תולדות הלל, עמ' 34.
- ↑ קובץ קרית מלך - על הרמב"ם, קרית גת תשמ"ו, עמ' יב.
- ↑ קובץ כבוד חכמים, ירושלים תשמ"ב, עמ' קפח. חידושי תורה מהרב אבא שאול בנושא "בנים מאומצים שאין ידוע יחוסם לענין חופה וקידושין". ניתן לעיין ב"אוצר החכמה".
- ↑ עלון "אות בספר התורה", ניסן תשפ"ג, ע' 4.