שבתי כ"ץ
הרב שבתי כ"ץ[1] (? -תשנ"א) היה חסיד חב"ד, ששימש כרבה של פרטוריה, עיר הבירה של דרום אפריקה.
תולדות חייםעריכה
נולד בליטא למשפחה שנמנתה על צאצאי חסידי חב"ד.
בעודו ילד צעיר, היגרה משפחתו לדרום אפריקה, בה למד במוסדות החינוך המקומיים עד הגיעו לגיל ישיבה, אז נסע ללונדון ונכנס ללמוד בבית הספר של לונדון ללימודי יהדות (‘Jews College') שם גם הוסמך לרבנות.
אחרי סיום לימודיו, חזר לדרום אפריקה, התחתן עם רעייתו מרת ג'יל[2], ובשנת תשי"ד התקבל לשמש כרבה של פרטוריה, עיר הבירה של דרום אפריקה.
במשך השנים פתיח קשרי ידידות קרובים עם הרב יוסף ויינברג, ובעקבות כך חידש את הקשר המשפחתי עם חסידות חב"ד והחל לנסוע בעצמו לרבי, נפגש עמו מספר פעמים ביחידות, והתייעץ עמו על פרטים שונים בעבודת הרבנות שלו.
כאשר שאל את הרבי האם בשל הסכנה הגדולה במדינה כדאי לו לשקול להגר מהמדינה, שסבלה מחוסר יציבות וסכנת הפיכה, והרבי שלל זאת ועודד אותו לנצל את קשריו עם השלטון לטובת הקהילה היהודית בעיר.
כאשר בירר הרבי האם בכוונתו לשמוע בעצה שהציע לו, השיב הרב כץ כי במסגרת המגע שלו עם הצבא[3] למד שכאשר חייל מגיע אל הגנרל ומקבל פקודה, עליו לציית לפקודה. הוא בא אל הגנרל, ומקבל את הפקודות, ומודע לחובה המוטלת עליו.
בהזדמנות אחרת שביקר את הרבי בסמיכות לחג החנוכה בשנת תשל"ט, שאל אותו הרבי האם לאסירים היהודים במדינה מותר להדליק נרות חנוכה בבתי הכלא, ודחק בו להתקשר באמצע הלילה לגנרל האחראי ולסדר זאת, ולאחר שדיווח על כך לרבי בעת הגעתו ל-770, הורה לו הרבי להיכנס אליו לאחר התפילה, וביקש ממנו לפעול שגם בניו יורק יאפשרו זאת בדומה לדרום אפריקה. כשהשלים את המשימה ודיווח על כך לרבי, ביקש הרבי להודות לו ולאחר שהפציר ברב כץ לקבל ממנו משהו כהבעת תודה, ביקש ספר תניא עבור בנו מיכאל, ולאחר מנחה העניק לו הרבי ספר תניא כרוך מעור עבור בנו, ספר תניא נוסף עבורו, ושני ספרים באנגלית עבור הגנרל האחראי בדרום אפריקה וזוגתו[4].
שימש בתפקידו במשך קרוב לארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תנש"א.
משפחתועריכה
- בנו, הרב מיכאל כץ - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, דרום אפריקה
קישורים חיצונייםעריכה
- לא לנטוש את המערכה, גליון 'הסיפור שלי', פרשת ניצבים תשע"ח 169
הערות שוליים
- ↑ הכינוי שלו באנגלית היה Rabbi Sidney Katz.
- ↑ Jill.
- ↑ בכך השתמש הרב כץ באותה מטבע לשון בו הרבי השתמש קודם לכן בעת היחידות: "בעת המדע שלי עם הצבא שהיה בחיל הים למדתי שכאשר יש תקלה בספינה בלב הים, הקברניט הוא האחרון לנטוש את הספינה".
- ↑ קראו את הפרטים כפי שסופרו על ידי רעייתו.