אדיר
אדיר הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה, ולענינים נוספים.
ביאור הלשוןעריכה
בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו אדר, וזאת על יסוד לשון הפסוק[1] "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק[2], וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי.
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד.
בחסידות מובא ש'אדיר' עם הכולל הוא גימטריא 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים חסד, וגימטריא גבורה, ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה[3], והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות.
המהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר.
כינוי לדברים שוניםעריכה
בפיוט ובנגינהעריכה
בפיוטים רבים משמש הכינוי 'אדיר' עבור הקב"ה, והוא מופיע רבות בפתיחה של פיוטים המסודרים לפי אקרוסטיכון של אותיות האל"ף בי"ת.
גם במסורת הנגינה החב"דית ישנם מספר ניגונים כאלו, בהם ניגון אדיר הוא העוסק באחדות השם, הפיוט 'מי אדיר' שנוהגים לנגן תחת החופה לפני התחלת הסידור קידושין, והפיוט לשמחת תורה 'ניגון מפי אל' המתחיל במילים 'אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם'.
פיוטים ידועים נוספים הנפוצים בקהילות ישראל: 'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב' וכן 'אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה . . כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה' שנהוג לשורר בסוף סדר פסח.
קישורים חיצונייםעריכה
- ספר הליקוטים, ערך 'אדיר', עמוד ריח