חיים שמעון דוב זיבוב
הרב חיים שמעון דב זיבוב (זיואוו) (סביבות ת"ר-תרס"א), היה רבה של הארקי במשך קרוב לארבעים שנה, מחבר הספר 'שבעים תמרים' על צוואת רבי יהודה החסיד.
תולדות חייםעריכה
נולד בסביבות שנת ת"ר לאביו הרב אריה לייב זיבוב.
בגיל 23 בלבד הוסמך על ידי אדמו"ר הצמח צדק[1].
בשנת תרכ"ב, עם מעברו של הרב משולם זלמן ניימרק מהארקי לסטרדוב, התמנה לשמש כממלא מקומו ברבנות העיר.
בשנת תרמ"ה פרסם את הקונטרס 'כפות תמרים' בקובץ 'יגדיל תורה' (אודסה תרמ"ה), שבעקבותיו התפרסם שמעו התורני והוא החל לעמוד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים בכל רחבי רוסיה[2], ובשנת תרנ"א התפרסם עוד בעקבות תשובתו ההלכתית הארוכה שנדפסה בעיתון 'המליץ' בו צידד להתיר את כשרותן של המצות מכונה שהחלו להיות נפוצות אז.
בשנת תר"ס הדפיס בוורשה את ספרו 'שבעים תמרים' עם ביאור על צוואת רבי יהודה החסיד.
בפנקס של קהיל הארקי[3], מופיעים רישומים שלו החל משנת תרל"ח, ועד לשנת פטירתו, בשנת תרס"א.
קישורים חיצונייםעריכה
- שבעים תמרים, ספרו של הרב זיבוב, המבאר בהרחבה את צוואת רבי יהודה החסיד
לקריאה נוספתעריכה
- קובץ זכור לאברהם' תשס"ב-תשס"ג עמוד קפא
הערות שוליים
- ↑ עדות אביו בהסכמה לספרו 'שבעים תמרים'.
- ↑ תיעוד חלק מהתכתבויות אלו נדפסו בראש ספרו 'שבעים תמרים'.
- ↑ נמצא כיום בגנזך הספריה הלאומית בירושלים.