"הם קורעים ממני חתיכת בשר"
בפורים תשמ"ט, לאחר תפילת מנחה, קרא רבנו לר' טוביה פלס לחדרו הק'.
באותה התקופה עסק פלוני בארץ הקודש בפרסום זהות משיח, והרבי דיבר בחריפות רבה אודות הנזק הנגרם מפרסום שכזה. בין הדברים התבטא:
"הם קורעים ממני חתיכת בשר".
- מפי הרה"ת ר' טובי' פלס ע"ה
"כפשוט מופרך לגמרי"
בשלהי חודש ניסן תנש"א שאל דוד נחשון את רבנו האם לפרסם בעיתונים ולעשות פעולות באמצעות השלוחים כדי לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.
מענה הרבי היה:
"כפשוט מופרך לגמרי."
- יומן הרב פסח צבי שמערלינג, תנש"א
"תורת מנחם"
בפתח-דבר של ספר "תורת מנחם – ליקוטי לוי יצחק" כתבו העורכים ברכת יהי-רצון לביאת המשיח, והוסיפו:
"על-ידי משיח צדקנו, "מנחם שמו", שילמד תורה – "תורת מנחם" – את כל בני-ישראל, גילוי פנימיות התורה... ועד ל"תורה חדשה מאתי תצא".
כ"ק אדמו"ר השמיט את המילים "תורת מנחם".
- ע"פ צילום ההגהה
"און ווער איז משיח"
בשיחת ש"פ חיי-שרה תשנ"ב, אמר רבנו כי עבודת השליחות עכשיו היא "להתכונן לקבלת פני משיח בפועל".
באותה שיחה הבהיר כ"ק אדמו"ר שמשמעות הדבר בפשטות היא שכל שליח יכין את אנשי עירו לקבלת פני משיח, על-ידי שהוא מסביר את ענייני משיח באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד.
המניח שהכין את השיחה להגהה הוסיף כמה ביטויים מהם משמע שעל השליח גם לפרסם "מיהו משיח", בכדי "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח".
כ"ק אדמו"ר מחק המילים: "מיהו משיח", "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח".
- ע"פ צילום ההגהה
"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח"
ימים ספורים לפני ז"ך אד"ר ה'תשנ"ב, כתב רבנו מענה בכתב-יד-קודשו. הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם:
"אין כל חיוב כלל [!!!] לחפש מיהו משיח וכו' אבל מ"ע מהת' [=מצוות עשה מהתורה]: אהבת כאו"א [=כל אחד ואחד] מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל".
מילים ספורות אלה מעידות כי רבנו צפה בבירור את תוצאות כל המגמה, של העיסוק בשאלת זהותו של משיח, והזהיר כי תוצאתה תהיה מחלוקת והפך אהבת-ישראל, בשעה ש"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח".