דוד המלך
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
דוד המלך מלך ישראל, ומשיח ה' נולד לאביו ישי, שהיה מארבעה[ת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם.
על פי נבואתו של שמואל הנביא הוכתר למלך על ישראל, עוד בחיי שאול המלך.
המשיח שיגאל את עם ישראל עתיד להיות מצאצאיו.
נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית.
שני סיבות לכך:
א) נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון[1], ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל[2], כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.
(ב) ועיקר: ענינו של ה״מלך״ — דוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכות, משא"כ שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות)[3]
וענינו המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"[4] , ועד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך[5], וכפס״ד הרמב״ם[6] שהמלך הוא ״לב כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"[7] בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"[8], ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות[9] שבחי׳ ״נקודה העצמית (יחידה) שבנפש״ שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
ומכיון ש"דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור ״מלך ישראל״, בכל זמן ובכל מקום — כפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל נפש — נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) רכל ישראל במשך כל הדורות.[10]
הקשר לרבותינו נשיאינו
רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.[11]
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.
- ↑ אגה"ק ס״ז (קיא, ב). ספר הערכים — חב"ד ח"א ס" קסז ואילך וש"נ.
- ↑ ספר המצוות להצמח צדק — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
- ↑ פנחס כז. ח.
- ↑ ראה חגיגה ה, ב. ובארוכה — לקו"ש ח"ד ע׳ 1050 ואילך.
- ↑ הל׳ מלכים פ"ו ה״ג.
- ↑ ראה יב, כג.
- ↑ ראה זח״ג רכא, ב.
- ↑ המשך תער"ב ח״א ע׳ נט.
- ↑ התוועדויות עמ' 1918 (534)
- ↑ הרבי, תורת מנחם ז, תשי"ג חלק ראשון, שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון תשי"ג.