יונה איידלקופ
הרב יונה איידלקופ (תרנ"ח - תשכ"ז) שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי הרבי בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ברוסטוב ובתחום החינוך בארץ הקודש. ניהל את רשת מוסדות חדרי תורה אור. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".
תולדות חיים
ר' יונה נולד לאביו ר' יהודה לייב איידלקופ ולאמו מרת שרה דבורה בניקולייב שבאוקראינה בשנת תרנ"ח.
בצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה לרוסטוב, שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד למלחמת העולם השנייה. ברוסטוב השתתף בהעברת ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב לפי הוראות הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
עסקן חינוכי בארץ הקודש
| ערך מורחב – חדרי תורה אור |
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את ברית המועצות, ולאחר נדודים הגיע לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד. ופעל בהפצת המעיינות חוצה. יחד עם הרב משה ירוסלבסקי אירגן את הקמת חדרי תורה אור בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. הייתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.
קשרים אלה ניצלו ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש למען הפצת המעיינות והמבצעים.
תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון לכפר חב"ד היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט שז"ר היה הוא תמיד מצטרף למשלחת. מר זלמן שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.
פעילות מאחורי מסך הברזל
קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות ברית המועצות. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות ל"ציונים" של רבותינו נשיאינו.
הוא היה מעשרה החסידים שהעבירו את אדמו"ר הרש"ב מהבית החיים הישן ברוסטוב לבית החיים החדש במסירות נפש ושלח אח"כ מכתב לאדמו"ר הריי"צ בו מתאר את כל מה שעבר עליהם בלילה הזה. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.
שנותיו האחרונות
ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, מבצע תפילין בו עסק טרם החל מבצע תםילין בקרב כלל אנ"ש ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את מבצע תפילין החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.
נפטר בתחילת שנת תשכ"ז. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.
משפחתו
- בנו, ר' זאוויל איידלקופ
- בתו, מרת רבקה אשת הרב ישראל נתן סלאווין
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בהוצאת המשפחה, תשס"ז.
- עושה אידישקייט, תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקאפף, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחיה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב.
בספר "הפרטיזן של הרבי" בפרקים הראשונים מסופר על הקשר שלו והחברות עם ר' זושא וילימובסקי.
קישורים חיצוניים
- עודד גור, ר' יונה דואג ל"אידישקייט", בתוך עיתון 'הצופה' (תשט"ז)
