דוד דוב הולנדר

		ערך זה זקוק לעריכה דחופה: כנראה שהערך סובל מנראות גרועה, סגנון לא אנציקלופדי כלל או בעיות אחרות.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב דוד דב (בער) הולנדר (הולנדער) (תרע"ג - כ"ד טבת תשס"ט) היה רב בברונקס ובברייטן בריטש ניו יורק. כתב טור קבוע באלגמיינר ז'ורנאל ונודע כלוחם ברפורמים ובקונסרבטיבים והנהיג את קהילתו ביד רמה. הגן על הצעירים מפני התבוללות ופעל רבות למען יהדות ברית המועצות בתקופה הקומוניסטית.

הרב דוד דוב הונלדר בפתח חדרו של הרבי

תולדות חיים

הרב הולנדר נולד באימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת תרע"ג. הוא היגר עם משפחתו לניו יורק כשהיה בן תשע. בבחרותו הוא למד בבית הספר למשפטים של ברוקלין וגם למד אצל הרב יוסף סולובייצ'יק בישיבה יוניברסיטי. זמן קצר לאחר תחילת הלימודים, הבין שהוא יכול לפעול יותר כרב מאשר פקיד במשפטים.

הרב הולנדר הצעיר לקח את ההגה של מרכז "מונט עדן סנטר" (מרכז הר עדן) בברונקס. והתגלה כנואם מחונן, הוא מצא את הדוכן להיות הפורום המושלם שממנו אפשר לנהל את המאבק נגד ההתבוללות בכלל ובמיוחד נגד התנועות של הרפורמים והקוסרבטיבים. נאומו בכל שבת, אותו נשא בתשוקה לוהטת, שיקף את מחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות התורה המסורתית.

בשל מלחמתו על דרך התורה והמצוות ללא הפשרות של אמריקניזציה לאורך הקריירה הארוכה שלו, נעשה הרב הולנדר ונותר דמות שנויה במחלוקת - עמדה של קורבן אישי גדול. וכפי שציין הרב פייבל רימלר, רב המרכז היהודי בניו ברייטון, "זה יכאיב לו כשאחרים ירחיקו את עצמם ממנו בגלל האידיאולוגיה שלו. בסופו של דבר, הוא תמיד נשאר נאמן לאמונתו".

מאבקו, ציין הרב הולנדר, היה מאבק אידיאולוגי נגד הטעיה, לא נגד אנשים. "הוא לא ראה שום שיעורים בתוך היהדות", סיפרה גברת פיי הולנדר, רעייתו, "לבעלי הייתה רק תורה אחת, ולכל יהודי היה מקום".

דבריו של הרב הולנדר ואישיותו פנו לקהילת הרבנים הרחבה. בתשי"ד נבחר לנשיא אגודת הרבנים של אמריקה - אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוכסים. התפקיד, שנמשך שנתיים, הפך לקרש קפיצה לעבודה החלוצית שלו למען יהדות ברית המועצות. לשם כך הוא הוביל משלחת של רבנים למוסקבה בקיץ 1956. באותה תקופה הסתתרו היהודים בברית המועצות בצל הקרמלין ומורשת מדיניותו האנטישמית של סטאלין. זה היה עדות לעקשנותו של הרב הולנדר, שמשלחת רבנית הורשתה לבקר בברית המועצות.

לפני שיצא למוסקבה נפגש הרב הולנדר עם הרבי (ראה להלן באריכות), שהוביל את אחד הארגונים היהודיים המחתרתיים היחידים בברית המועצות. הרבי שימש מקור מידע ומוטיבציה לרבי הולנדר. ברוסיה נפגש הרב הולנדר עם ראש ממשלת בריה"מ חרושצ'וב ועם כמה מנהיגים יהודים בולטים. הוא גם הדפיס 5,000 סידורי תפילה ליהדות רוסיה. עם חזרתו לאמריקה, המשיך להתמסר ליהדות רוסיה, ומינה גם מנהיגים אחרים לפעולה.

הרב דוד דוב הונלדר נואם

הקשר בין הרבי לבין הרב הולנדר התחזק בשנים הבאות, כאשר הרב הולנדר הצטרף אחר כך לנציגי חב"ד כדי לסייע לקהילה היהודית בברוקלין. בשנות ה-80 החלה הקהילה היהודית בברונקס להידלדל ולפנות את מקומה לאוכלוסיה משתנה. הרב הולנדר, אז בן 70, הזכיר את רעיון הפרישה לרבי. הרבי עודד את הרב הולנדר להמשיך ברבנות, בצירוף הקבלה למנהיגותו את תנועת חב"ד והחלטתו לפתוח 71 מוסדות חדשים ביום הולדתו ה -70. "אני מבוגר ממך ואני לוקח על עצמי עוד נטל", אמר הרבי. "איזו זכות יש לך לחשוב על פרישה? הרבנות היא לכל החיים!" (ראה גם להלן ובקישורים).

הרב הולנדר היה הרב של הברית העברית בברייטון ביץ'. בהתייחסו לאוכלוסיית המהגרים הרוסית של ברייטון ביץ', הוא שיתף פעולה עם ארגון פר"י - ידידי פליטי מזרח אירופה (הידוע בראשי התיבות באנגלית F.R.E.E.) כדי ליזום מספר פרויקטים חינוכיים וחברתיים. הרב חסר הילדים התעניין במיוחד בחגיגות משפחתיות, ועשה מאמץ מיוחד לברית מילה ובר מצווה. גם בשנותיו המאוחרות עשה הרב הולנדר את המסע בין שישה בתי כנסת באופן קבוע. כאשר הטיפוס אל משרדו בקומה השנייה בבית הכנסת הפך קשה מדי עבורו, הקהילה העבירה את משרדיה לקומה הראשונה, כך שהרב האהוב שלהם יוכל להמשיך להוביל ולהנהיג.

הרב דוד אוקונוב, מנהל שותף של F.R.E.E. נזכר בפרק מסוים במעבר הרב הולנדר מברונקס. עם פירוק בית הכנסת "הר עדן", העביר הרב הולנדר את השלטים המנציחים את שמות הקדושים הי"ד לקהילתו החדשה. "אלה לא רק לוחות", הוא אמר, "הם neshamos [=נשמות]. אלה אנשים שצריכים לזכור!"

עם הרבי

הרב הולנדר שמר על קשר הדוק עם הרבי וחב"ד. במסגרת תפקידו זכה להיכנס ליחידויות רבות אצל הרבי והשתתף באין ספור התוועדויות. במהלך עבודתו זכה לקבל מהרבי הדרכות רבות והוראות בנושאי עסקנות ציבורית.

בשליחות למען של"ה

בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, של ועידה ארצית המתכנסת אחת לעשור בנושא ילדים ונוער – בין הימים כ"ח באדר – ה' בניסן.

על-פי הוראת הרבי השתתפה בה משלחת רשמית מטעם חב"ד-ליובאוויטש, שבהשתדלותה (למרות התנגדות קשה של ארגונים יהודים אחרים) אימצה הוועידה החלטה לטובת השעה ללימוד הדת.

עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה הכט והרב זלמן פוזנר.

ברוב של 206 קולות בעד נגד 147 מתנגדים קיבלה הוועידה את ההחלטה הבאה:

"שילדים ונוער יקבלו יותר הזדמנויות לחינוך דתי מיוחד בהרבה מפעילויות ימות השבוע, כולל שעת חופש או שעת פטור מבתי-הספר העממיים עבור תכניות תחת פיקוח גופי הדת המקומיים".

מכתב ברכה על היבחרותו

במכתב מתאריך י"ז שבט, ה'תשכ"ג מברך הרבי על בחירותו כרב בית כנסת. בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר ביום א' הבע"ל כ"ג שבט תתקיים חגיגה פומבית בקשר עם מסירת כתב רבנות עד מאה ועשרים שנה לכבוד רבם ומנהיגם הרוחני המפורסם והמצויין הרב דוד דוב הולנדר.

קורת רוח מיוחדת גרמה לי הבשורה הנ"ל, שמחד - ראוי הוא הרב הולנדר לכל הכבוד והיקר הזה, ומאידך - שהצליחו השי"ת לכהן פאר בבית כנסת נכבד ולנהל על מימי התורה והמצוה קהילה חשובה ובעלת קומה, אשר מנהלי' וחברי' יודעים להעריך כדבעי את רבם ומנהלם הרוחני ומכירים בהצלחתם שזכו לרב ומנהיג כמוהו.

יהדות רוסיא

כבר בשנת תשט"ז נסע לראשונה במסגרת משלחת רבנים לבקר את יהודי רוסיה. היה זה לאחר מות סטאלין ועליית חרושצ'וב לשלטון. השלטון הרוסי שרצה להתקרב מעט אל המערב, הרשה את ביקור המשלחת. כבר אז, בטרם יצא לדרך המסוכנת, התייעץ הרב הולנדר עם הרבי, שהורה לו להיזהר מאד בדבריו בפני יהודי רוסיה. הרבי הסביר לו, שאם לו הדברים לא יזיקו, בהיותו אזרח אמריקאי, אבל היהודים השומעים יכולים להינזק מדיבורים לא אחראיים. כמו כן הורה לו הרבי, שאם חסידים ירצו להיפגש עמו, יש לערוך את הפגישות בזהירות רבה.

מאז אותה נסיעה, נסע הרב הולנדר לבקר את יהודי רוסיה עוד שבע פעמים, פעמים לבדו ופעמים במסגרת משלחת רבנים.

ספר התורה

בשנות הלמ"דים, משלחת רבנים מארצות הברית קיבלה אישור להיכנס לבקר בקיהלות יהודיות ברוסיא, הרב הולנדר נכנס ליחידות אצל הרבי כדי לקבל הדרכה. היחידות התקיימה במשך שעה ארוכה, ואיש לא יודע מה דובר בה, אלו הדרכות קיבל הרב הולנדר, ומה הוטל עליו לפעול בנסיעה זו, כמובן מתוך חשאיות יתרה.

המשלחת אכן יצאה לדרכה, וביקרה במספר קהילות יהודיות. הרבנים עצמם ידעו כי עינם הפקוחה של אנשי הק.ג.ב. לא יורדת מהם אף לא לרגע, והם התנהגו בהתאם. ועם זאת, הרב הולנדר הצליח בדרכים מתוחכמות ליצור קשרים ולהעביר מסרים למי שהיה צריך.

כשחזר שוב נכנס הרב הולנדר ליחידות בקודש פנימה כדי לדווח לרבי את מה שראה ושמע. כמו כן מסר דרישות שלום מאת יהודי רוסיה שביקשו זאת.

בית היתר אמר לרבי שמכיון שהקהילות ברוסיה מתרסקות, מהראוי להוציא משם את מאות ספרי התורה שמונחים שם.

הרבי שקע בהרהורים מספר דקות, ולאחריהן ענה. "אם אתה שואל אותי", אמר הרבי לאיטו, בנימה נחושה, "הרי שאני אומר לך בדיוק הפוך! לא רק שלא צריך להוציא את ספרי התורה מרוסיה, אלא אם הייתי יכול, הייתי אומר לסופרי הסת"ם להכין עוד ספרי תורה בשביל יהודי רוסיה. יבוא יום ובו יהודי רוסיה יזדקקו ליותר ויותר ספרי תורה מכפי שיש כיום".

הרב הולנדר הסתכל על הדברים בתמיהה, אך כעשרים וחמש שנים חלפו מאז. מדינות חבר העמים עברו טלטלה הגונה, מסך הברזל נפל, והחופש שב לשרור בקרב אזרחי רוסיה, ובכללם יהודי רוסיה שקיבלו אישור לשקם מחדש את חיי היהדות בכל הערים, הגדולות והקטנות. שלוחי הרבי החלו להגיע בזה אחר זה לעריה המרכזיות של חבר–העמים והחלו להחיות מחדש את היהדות בקרב מאות אלפי היהודים שכמהו וצמאו לזיק יהודי גלוי.

רק אז, כשהיהדות החלה פורחת מחדש, פתח הרב דוד הולנדר את סגור לבו, וסיפר לראשונה על אותה יחידות מיוחדת לה זכה, ואת דברי הנבואה השמימיים שאמר לו הרבי באותה שעה. "כשאני רואה עכשיו את התממשות נבואתו של הרבי, אני מבין שגם הפעם הרבי לא טעה, ורוח ה' דיברה מגרונו", הוסיף נפעם. "כל מה שהרבי אמר לי, התקיים במדויק, ואף מילה לא נפלה ארצה".

לא לפרוש מהרבנות

בשנת תשמ"א בערב יום כיפור, הגיע הרב הולנדר לרבי וביקש רשות לפרוש מהרבנות והרבי שלל זאת, ואמר לו: "אני יותר מבוגר ממך ולא פורש".

בהזדמנות אחרת בכוס של ברכה הרבי אמר לו, "זכור, רבנות זה לכל החיים".

לכתוב על קראון הייטס רק חיובי

בט"ו אלול תנש"א, עבר הרב הולנדר בחלוקת הדולרים, במהלך השיחה ביקש הרב הולנדר ברכה מהרבי על דרשה שברצונו למסור. הרבי השיב (תוכן): איני מבין למה הינך זקוק להסכמות. והרב הולנדר השיב: להסכמה של הרבי יש פעולה גם בשמיים. הרבי השיב לו: כשיש כאבים הולכים לד"ר, וכשרוצים הסכמה על נאום הולכים למומחה לדרשות, ואני לא מומחה לדרשות.

הרב הולנדר השיב בחיוך: אני קורא את מאמריו של הרבי והלוואי וכל היהודים יוכלו לדרוש כך.

לאחר מכן שאל הרב הולנדר: האם ניתן לפרסם בעיתון בקשה מכל מנהלי הארגונים היהודיים לבוא לבקר בשכונת קראון הייטס על מנת להזים את השמועות שהתרוצצו ברחוב?

הרבי השיב לו: ניתן לפרסם, אך לא לכתוב על דרך השלילה אלא רק על דרך החיוב.

פעם יצא מהתוועדות כאשר רב רפורמי הגיע, לאחר מכן כתב לרבי היתכן שנותנים לרב רפורמי לשבת, ענה לו הרבי, מבית כנסת של חמי לא מגרשים יהודים^{[דרוש מקור]}

פטירתו

לרב הונדר ורעייתו לא היו ילדים. נפטר בכ"ד טבת תש"ע, בגיל 96, והי' פעיל עד לימיו האחרונים ממש. בהלוויתו השתתפו כ 1000 איש, הלווייתו יצאה מבית הכנסת בו כיהן כרב היברו אליאנס, בברייטן ביטש, ונקבר בירושלים. כשרעייתו נפטרה מספר שנים לאחר מכן, נקברה גם היא לידו.

קישורים חיצוניים

• הרבי מנבא על יהודי רוסיא
• "לא לגמלאות", ראיון עם הרב הולנדר. תורת חיים, תוכנית 988 - JEM.