ברוך פורטוגלי-בטלן
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי ברוך בטלן, היה אביה של הרבנית רחל, זקנתו של אדמו"ר הזקן.
הוא היה מצאצאי מגורשי פורטוגל. שם משפתתו היה פורטוגלי, והכינוי ׳בטלן׳ הודבק לו לשבח, כלומר - כל חשובי ונכבדי העיר התבטלו לפניו מפאת מדותיו התרומיות ואישיותו האצילית. תורת הקבלה הוותה חלק בלתי נפרד מהלימוד הקובע אצל מגורשי פורטוגל, ור׳ ברוך תונך, איפוא, ברוח זו.
ר׳ ברוך חונך על ידי תלמידיו של ר׳ אליהו בעל שם מוורמייזא. הוא עצמו נמנה על חסידיו של ר׳ יואל, הבעל־שם מזאמושטש, והיה המנהיג של קבוצת חסידי ר׳ יואל בפוזנא. כאשר ר׳ יואל בעל־שם ביקר פעם בפוזנא היה ר׳ ברוך בין מקבלי פניו. הוא הביא עימו את רחל ובנימין, שני ילדיו שנותרו בתיים מתוך תשעה. הבעל־שם בירכם באריכות ימים, והשניים אכן זכו לזקנה מופלגה.
וכך מתארת הרבנית רחל את דמות אביה:
אבי היה כליל המעלות. למדן מופלג, תכם גדול, מתון ובעל מזג טוב, ולכל לראש - הצנע לכת ועניו מאין כמוהו. מעולם לא מצא מישהו את אבי לומד. כי היה סגור בחדרו ומשים לילות כימים בלימוד התורה, וכשהקיש מישהו בדלת היה סוגר את הספר ומעמידו בארון הספרים ואחר כך היה פותח את הדלת ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
מעולם לא התווכח עם מישהו באיזה ענין בלימוד להראות את גאונותו. הוא אהב לשמוע חידושי תורתם של אחרים, אבל את חדושיו שלו(הוא השאיר אתריו מאות גליונות) לא גילה אלא לפרקים ובקיצור נמרץ. אבי נהג להשמיע תמיד את מאמר התכם: טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני האדם. כלומר ־ שעל האדם להתחזק ללכת בשביל האמצעי, שביל הזהב ־ לא יהיה פרוש מבני אדם ומתבודד, וכן לא יהיה צוהל ומאבד את זמנו בשיחות בטלות. בהיותו עם הבריות ובין בני האדם יתענין בכל הדרוש, אבל עם זה יהיה פרוש ומתבודד.
אהוב ונכבד היה אבי על כולם, גדולי התורה ואנשים פשוטים עשירים ועניים. אף אותם האנשים אשר התנגדו לחכמת הקבלה ולדרכי הנסתרים כבדוהו. פניו המאירות, החמלה הנסוכה עליהם, בת הצחוק הטבעית המרתפת על שפתיו ועיניו השחורות והעמוקות האצילו עליו הדרת חן מיותרת.
לאתר נשואיו עם אמי יסד קופת גמילות חסד והיה מלוה לסוחרים ללא שום טובת הנאה. מלבד קיום מצות גמ"ח בממונו קיים גם גמילות חסדים בגופו - וטרת למען טובת הזולת.
אבי לא עשה דבר, הן בעסקיו והן בארחות חייו והנהגת ביתו, בלי להתייעץ עם מורו, הצדיק ר׳ יואל בעל־שם. כתלמיד ותק של ר׳ יואל היה מחבב ביותר את האנשים הפשוטים אשר הצטיינו ביראת אלוקים. תמימים היו וקיימו מצוות בזריזות ובהידור אך ורק כי זהו רצון הא־ל. וכך היה אומר: יש לי יותר יראת כבוד לפשטותו של ר׳ אבא שאול העגלון מאשר להפלאת חידושיו של ר׳ שלמה ליב, העילוי מפראג.