יוסף כלבו
הרב יוסף (כלבו) משקלוב היה מגדולי מחסידי אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב.
תולדות חיים
בתחילה נמנה על עדת המתנגדים, ונודע כעילוי עצום והוכתר בתואר "מרנא ורבנא". הוא נפגש עם אדמו"ר הזקן לראשונה, בשנת תקל"א במהלך לימודו באחד מבתי הכנסת בעיר שקלוב, בה הפגין אדמו"ר הזקן את בקיאותו לעיני הקהל שנכח במקום[1]. בפעם השנייה בה נפגשו השניים, הם שוחחו בלימוד וכאשר ר' יוסף הזכיר את הבעל שם טוב בביטול, הגיב אדמו"ר הזקן "דע, גילוי הבעש"ט יותר גדול מגילוי אליהו"[2].
התקרבותו המוחלטת לחסידות, נעשתה לאחר שבמהלך ויכוח שקלוב עלה אדמו"ר הזקן עלה הבימה ואמר: "כל בעלי השיר - נשמות ומלאכים, יוצאים בשיר ונמשכים בשיר - ההעלאה שלהם היא על ידי שיר וניגון" והחל לנגן בדביקות. ניגונו של אדמו"ר הזמן השפיע על ר' יוסף והוא נהפך לחסיד. לימים סיפר ר' יוסף לר' אברהם שיינעס כי ברגעים שבהם ניגן אדמו"ר הזקן, נפתרו לו כל השאלות שהעסיקו אותו אז[3].
ר' יוסף היה גם גביר ונדבן גדול[4]. ר' יוסף קירב רבים לתורת החסידות, שמביניהם נמנו: ר' ברוך מרדכי מבברויסק[5], ר' אברהם שיינס[6] ור' שלמה רפאל'ס[7].
אדמו"ר האמצעי אמר כי בדור הישן היו החסידים ר' יוסף ור' בנימין קלעצקער, ובדורו ר' הלל מפאריטש ור' נטע ממלסטירצינא[8].
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד - חלק א', עמ' 125 -128.