רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)
הרבנית רחל נולדה בשנת תנ"ג בעיר פוזנא, לאביה רבי ברוך בטלן.
המוצא של אמה של הרבנית רחל היה ממשפחה ידועה בפוזנא, שהתייחסה אל הגאון ר׳ שלמה לוריא המהרש"ל, אשר היה ידוע כמקובל. היא היתה אשה מיוחדת במינה, למדנית וצדקנית גדולה והיה לה חלק נכבד בעיצובה וחינוכה של בתה לדקדוקי מצוות ויראת שמים. היא החדירה בילדיה את האהבה ליהדות ממש מלידה.
זהירות מיוחדת הנהיגה בענין נטילת ידים שחרית. עוד בטרם מלאו לתינוק חודש ימים כבר הקפידה על נטילת ידים בכל זמן שהקיץ משנתו, בלילה או ביום. במשך הלילה החזיקה ליד מטתה כלי מים, וכשהיתה צריכה להניק את התינוק נטלה ידיה לסירוגין ואחר כך את ידי התינוק, ורק אז הניקה אותו.
זהירות זו בנטילת ידים לאחר השינה היתה לפי הוראת ר׳ יואל בעל־שם, שהיה אומר שמלבד קיום ההלכה הרי דבר זה נוגע גם לבריאות הילד. פעמיים ביום היו האב או האם מקרבים את הילד, משחר ילדותו, אל המזוזה כדי לנשקה - פעם בבוקר עם הקיצו משנתו, ופעם בערב לפני השינה.
נישואיה
בגיל תשע עשרה התתתנה הרבנית רחל עם ר׳ שניאור זלמן, שהיה חוטר מגזע המהר"ל מפראג, כנ״ל. הוא היה גדול בתורה, ולמרות רצונו של אביו ר׳ משה, שהפציר בו לשלוח ידו גם במסחר, ולזכות לתורה וגדולה במקום אחד, הודיע ר׳ שניאור זלמן על החלטתו להתפרנס כמלמד דרדקי.
הרבנית רחל היתה למדנית גדולה, ואביה ר׳ ברוך הקפיד שלא יוודע דבר למדנותה של רחל בתו. אך, זמן קצר לאחר החתונה התגלה סודה של הרבנית רחל לבעלה, בעקבות מעשה שהיה.
כעבור שנים עברה כל המשפחה מפחנא, ור׳ שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק, שם התפרנס ר׳ שניאור זלמן כמלמד, אך חי חיי דוחק ועוני.
בויטבסק נפטרה הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה, דבורה לאה וברוך.
זמן קצר לאחר מכן נפטר גם בעלה ר׳ שניאור זלמן.