יוסף חיים מנקין
ר' יוסף חיים מנקין (תרע"א-י"א סיון תשס"ג) היה שוחט ובודק ירא שמים, ידיד קרוב של חסידי חב"ד במוסקבה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"א בלודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו מרת רחל.
כילד, עברה המשפחה להתגורר בעיירות שונות ברוסיה בהן כיהן האבא כרב: דשקובקה (ליד מוהילב), קניאז'יץ, קרוצ'ה, וסעננא.
על אף שאביו למד בתומכי תמימים במשך שנה, וכיהן כרב בעיירה של חסידי חב"ד והיה לידיד קרוב של חסידי חב"ד ורבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד, הוא עצמו לא היה חב"דניק במובן הרגיל של המילה, וכך ר' יוסף חיים עצמו גדל, כשמצד אחד לא ראה את עצמו כחב"דניק, ועם זאת גדל בקרב חסידי חב"ד והיה קרוב מאוד אליהם.
בתקופה בה כיהן אביו כרב בסענע, התגורר במשך שלוש שנים בביתו של הרב החב"די הרב גרשון קרוליק במוהילוב, אצלו גם למד שחיטה ובדיקה והכיר את מנהגי חב"ד.
לקראת ראש השנה תר"צ, כשהשלים את לימודי השחיטה והיה בגיל 18, נסע למוסקבה.
בצעד של אצילות נפש, כאשר הצליח להשיג אשרת עליה לארץ הקודש (סטרטפיקט), העניק אותו לאחיו הצעיר, הרב משה צבי נריה, וכיון שידע שאחיו לא יסכים לנסוע על חשבונו, טען בפניו שזוהי אשרה שנשלחה עבורו.
במשך ארבע שנים חי את חיי המחתרת עם החסידים ברוסיה, ובשנת תרצ"ד נאסר והוגלה למחנה עבודה, וכעבור זמן הגיעו למחנה זה גם הרב משה מדליה (רבה של רוסטוב) הרב דוד לאבאק והגיסים הרב מרדכי אהרון פרידמן, והוא השתדל ככל יכולתו לעזור ולסייע להם.
בשנת תרצ"ז שוחרר וחזר למוסקבה, אך בשל הרדיפות של המשטרה החשאית, מידרו אותו החסידים כיון שידעו שמתקיים אחריו מעקב הדוק.
בשנת תש"א הוגלה שוב לשלוש שנים, ובמחנות העבודה הכיר את רעייתו מרת ברכה בת ר' דוד קורנפיין מפולין, שם גם נולדה בתם הגדולה.
בשנת תש"ז הצליח בניסים לעלות עם בני משפחתו לארץ דרך פולין בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', עלה לארץ הקודש ולחם במלחמת השחרור.
בארץ הקודש התיישב בכפר הרא"ה, סמוך לאחיו הצעיר הרב משה צבי נריה שייסד במקום את ישיבת בני עקיבא המפורסמת.
לאורך כל שנותיו שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד שהכיר מרוסיה, והיה נוסע להיפגש עמהם כשעלו לארץ הקודש, וכל העת התעניין אודותם.
משפחתו
- בתו מרת מלכה, רעיית ר' אלחנן בן נון - ממייסדי היישובים אלון שבות ושילה
לקריאה נוספת
- 70 שנה אני אוצר זכרונות מחסידי חב"ד, ראיון לשבועון בית משיח, גליון 422 עמוד 24