ישראל בר יהודה
ישראל בר יהודה (כ"ח חשוון תרנ"ו - ב' אייר תשכ"ה) היה חבר כנסת ושר הפנים במדינת ישראל.
תולדות חיים
נולד בשם ישראל אִידֶלסון בעיירה קונוטופ שברוסיה לאביו ר' ברוך שהיה נצר למשפחה של חסידי חב"ד. בילדותו עברה המשפחה ליקטרינוסלב שם חבר לתנועות ציונות ובמקביל למד בבית ספר תיכון ולאחר מכן מונה למנהל הגימנסיה העירונית ביקטרינוסלב. בשנת תרע"ה, הרבי, בהוראת אביו רבי לוי יצחק שניאורסון, למד אצלו לימודי בגרות באופן פרטי, תוך שאביו מתנה איתו שהוא יהיה צריך ללמוד 18 שעות ביממה לימודי קודש ורק בשאר הזמן ללמוד עם ישראל בר יהודה[1].
בשנת תרפ"ב נעצר בקייב ע"י המשטרה הקומוניסטית בעוון פעילות ציונית, לאחר ששוחרר עבר לליטא, משם לפולין ולבסוף עבר לברלין, ובשנת תר"צ עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. עם קום המדינה הוא שימש כחבר כנסת, ומאוחר יותר מונה לשר הפנים, במסגרת תפקידו הוא הורה לרשום ש"כל אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי – יש לרשום אותו כיהודי", מה שחולל סערה ופתח את סוגיית "מיהו יהודי".
הערות שוליים
- ↑ לאופר, 'ימי מלך', עמ' 159.