כללי התלמוד

כללי התלמוד הוא מאסף של כללים ועקרונות ללימוד הגמרא, ודרך פסיקת ההלכה מתוך הדיונים התלמודיים המופיעים בו. לאורך ההיסטוריה נעשו מספר נסיונות ללקט את הכללים השונים מתוך דברי רבותינו, כשהחיבור העיקרי הוא קובץ הכללים של רבי שמואל הנגיד שהודפס בש"ס וילנא.

בדומה לכללים אלו, ישנם את י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, העקרונות התלמודיים על פיהם למדו והתדיינו חז"ל עצמם והוציאו הלכות וחידושי דינים מתוך פסוקי התורה, וכן מאספים שונים של כללים לפסיקת ההלכה מתוך ספרי רבותינו הראשונים שנכתבו לאחר חתימת התלמוד.

היסטוריה

הגמרא, מהווה את עיקר הלימוד העיוני לאורך כל שנות ההיסטוריה היהודית, ומשמשת אף כבסיס מעצב ומחייב לכל הספרות התורנית העניפה שהתפתחה בדורות המאוחרים יותר, כולל פסיקת ההלכה ומחשבת ישראל.

כפועל יוצא מהעיסוק הרב בלימוד הגמרא, מהתפוצה הנרחבת של הלומדים בו המפוזרים במקומות רבים וכוללים סגנונות שונים, והמורכבות של דברי הגמרא עצמם העוסקים במגוון תחומים וכוללים רבדים רבים של פרשנות, הלכה, אגדה, דיונים, ומובאות שונות, נוצר הצורך לגבש רשימת כללים מנחים עבור העוסקים בלימוד הגמרא.

רובם של הקבצים העוסקים בכללי התלמוד, היו שייכים לגדולי ישראל שראו את עיקר העיסוק בגמרא כצורך להוציא מתוכו את פסיקת ההלכה, ולא לעיון ופרשנות בלבד.

אחד החיבורים העיקריים העוסק בתחום זה, הוא חיבורו של רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד מראשוני גדולי ישראל בתקופת הראשונים, שחי בספרד של ימי הביניים שאף שימש בתפקידים פוליטיים בכירים בגרנדה שבספרד דוגמת שר האוצר ושר הצבא, ואף שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בחשיבותה רק למלך גרנדה.

בהקדמה לכללי התלמוד, הציגו המדפיסים כעין הקדמה קצרה: "בהיות ששלימות הפעולה תלוי בהקדמת ידיעות אופני הפעולה ככל הצורך, ועל ידי כך יעשה הפועל פעולתו לבלי חסרון וכשלון, ובהעדר זה יעדר כשרון המעשה ההיא, הנה כי כן יארע לתלמידים אשר לא ידעו דרך הקודש מכללי התלמוד וילאו למצוא דרך הנכון ולבוא עד תכליתו, וזהו לשון מהר"י קנפטון: ולעולם בכל ספרי מפרש או מחבר אשר תעיין בו, הוי משתדל לדעת תחילה דרכי המפרש ההוא שמוליך בדבריו, ואחר כך הוי מעיין בו. עד כאן לשונו. על כן אמרנו כי טוב להציג בפתח הש"ס כללי התלמוד בקיור נמרץ לזכות הרבים, וכל העוסקים בה לשמה אין קץ לפעולתם בעלמא הדין בפירי פירות והקרן קיימת לעולם שכולו טוב".

חיבורו של רבי שמואל הנגיד עוסק תחילה בהבהרת החלוקה בתוך דברי הגמרא, כשהוא מונה 21 סוגים שונים בתוך דברי חז"ל עצמם (זאת מלבד הפסוקים והמשניות עצמם הכלולים אף הם בגמרא), ולאחר מכן מגדיר כללים לכל אחד מהסוגים.

בשנת תר"מ כאשר החלו בהדפסת ש"ס וילנא, בדפוס האלמנה והאחים ראם, הוחלט לצרף את חיבורו של רבי שמואל הנגיד כהוספה למסכת הראשונה בש"ס, מסכת ברכות, אליה צירפו מעין פירוש שקיבל את השם 'קיצור כללי התלמוד', אותו ליקט הדיין בפרנקפורט רבי יהודה אריה לייב, שליקט כללים מספרי הכללים השונים שיצאו לאור על ידי גדולי ישראל לאורך השנים מאז פרסום חיבורו של רבי שמואל הנגיד, אותם סידר על פי הסדר של רבי שמואל הנגיד.

חיבורים נוספים

מלבד חיבורו של רבי שמואל הנגיד שזכה לפרסום בשל העובדה שנכלל כהוספה להדפסה הנפוצה של ש"ס וילנא, רבים מגדולי ישראל עסקו בגיבוש רשימה של כללי התלמוד, דוגמת המהרש"ק רבי שמשון מקינון מבעלי התוספות שכתב את 'ספר הכריתות', רבי יצחק קנפנטון שחיבר את 'דרכי התלמוד', רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן כתב את החיבור היסודי 'הליכות עולם', רבי יוסף קארו כתב את 'כללי הגמרא', רבי שלמה אלגזי כתב את הספר 'יבין שמועה', הרב ישראל יעקב אלגאזי חיבר את 'מענה לשון', רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' על השולחן ערוך שכתב את החיבורים 'גינת ורדים' ו'שושנת העמקים', בעל ה'חוות יאיר' רבי יאיר חיים בכרך שחיבר את 'מר קשישא', כשאחד הספרים העיקריים והידועים בתחום המהווים כעין מאסף לכל הספרים האמורים הוא הספר 'יד מלאכי' שחובר על ידי הרב מלאכי הכהן.

חיבורים העוסקים בכללי התלמוד המשיכו לצאת לאור אף בתקופות מאוחרות יותר, דוגמת חיבורי של ה'שדי חמד' רבי חיים חזקיהו מדיני, ה'שבת אחים' של האחים הגאונים רבינוביץ-תאומים, ועוד.

דעת רבותינו על לימוד הכללים

בקונטרס עץ החיים שנכתב עבור תלמידי ישיבת תומכי תמימים מקדיש אדמו"ר הרש"ב פרקים נרחבים ומפורטים על הדרך הנכונה והישרה בלימוד הגמרא, והבנת הפשט שלה, לפני החקירות והפלפולים.

על פי רוב בדרך הלימוד הנהוגה היום תחילת לימוד הגמרא עם התלמידים היא בכיתות נמוכות באמצעות התנסות מעשית בלימוד הגמרא, מבלי להקדים את תולדות התנאים או את כללי התלמוד, כשלאורך שנות הלימוד משתדלים המורים להנחיל ולהמחיש מושגים וכללים בלימוד הגמרא, אך לא נעשה לימוד מסודר של כללי הגמרא.

הרבי העיד על עצמו, שגם עמו לא למדו את כללי הלימוד, והוא פגש בהם לראשונה מספר שנים לאחר שהחל בלימוד הגמרא באמצעות לימוד עצמי בהוספות למסכת ברכות בש"ס ווילנא.

הרבי מדגיש, שמלבד הכללים המופיעים בש"ס עצמו, כולל המבוא לתלמוד כללים עקרוניים כיצד לגשת ללימוד הגמרא, וכיון שכך מן הראוי להקדים את לימוד המבוא לתלמוד ללימוד הש"ס, כדי שהלימוד יהיה כראוי, והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שלא מקדישים לכך את תשומת הלב הנצרכת בלימוד הגמרא בישיבות, כשבעקבות כך עלולים לטעות בענינים פשוטים ועיקריים.

גם בדורות מוקדמים יותר, התריעו רבותינו נשיאינו על לימוד הגמרא שלא כדבעי, מתוך מטרה להחכים ולפלפל בלבד מבלי להיצמד לדברי הגמרא והלימוד בה כפי הכללים שנמסרו מדור לדור אודות לימודה.

אודות החשיבות של שינון כללי התלמוד באופן תדיר, ניתן למצוא כבר בדורות הראשונים אזהרות שונות, דוגמת צוואתו של רבי גדליה אבן יחיא לבנו, המודפסת בספרו שלשלת הקבלה: "זכור בני, לכל הפחות שני פעמים בשנה ללמוד ספר הליכות עולם, להיות מגלה תעלומת כלליו בביאור רחב ונאה עד מאוד. והוא ההכרח אל התלמידים, שהפליא לעשות ממי שקדמוהו".

הנגשת כללי התלמוד

כדי לענות על הצורך בחיזוק לימוד כללי התלמוד, ובפרט על הנגשתם לתלמידים צעירים, נעשו בשנים האחרונות מספר נסיונות חב"דיים, הן בהוצאה לאור דוגמת הספר 'מפתחות לתלמוד' של הרב נחום רבינוביץ מנהל תכניות הלימוד בגמרא של רשת אהלי יוסף יצחק והרב יוסף חנינא ביינדמן, והמשחק החוויתי 'בבלי' על ידי המחנך ר' אברהם זקס מחדר מנחם במוסקבה, ומספר משחקים נוספים שפיתח הרב רבינוביץ, וחוברות עזר היוצאות לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק.

לקריאה נוספת

• מפתחות לתלמוד, נחום רבינוביץ ויוסף חנינא ביינדמן
• כללים בתלמוד, מנחם מענדל גרינברג, תשע"ו
• דרכי הלימוד, יוסף יצחק מרנץ
• מדריך לתלמוד, הרב עדין אבן ישראל
• אור בשבילי הגמרא, הרב ישעיהו וובר

קישורים חיצוניים

• מבוא התלמוד לרבי שמואל הנגיד כפי שנדפס בש"ס וילנא

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

• [www.judaismo-iberico.org/darke_noam/00.htm מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה]