שפולה

שפולה (אוקראינית: Шпо́ла) היא עיר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה. עיר הולדתו של רבי יהודה אריה לייב גרונדי, הידוע בשם הסבא משפולי או ביידיש דּעֶר שפאלער זֵיידֶע. נכון לשנת תשע"ט, אוכלוסיית העיר מונה 16,764 נפש. ממוקמת על נהר השפולקה.

היסטוריית העיר

שפולה הוזכרה לראשונה במסמכים משנת ה'שנ"ד. במחצית השנייה של המאה ה-17 למניינם נהרסה שפולה על ידי הכוחות הטטרים-טורקים וקמה לתחייה בתחילת המאה ה-18. ככפר בזבניגורוד סטארוסטבו שבפולין, הוא הוזכר במאה ה-18. מאז תקנ"ז נכנסה שפולה לאיזור זבניגורוד שבמחוז קייב.

לפי מסמך משנת ה'תר"ז, "החברה היהודית בשפולה" כללה 1516 נפשות. לפי מפקד האוכלוסין של תרנ"ז היו בשפולה 11,933 תושבים, ביניהם 5388 יהודים.

בתרס"ה היו בשפולה חברת צדקה לעזרת עניים, בית תבשיל, 4 שוּלים, ובית כנסת גדול; על אחזקת מוסדות ציבור אלה, מוציאים 6,600 רובל מאוסף קופות הצדקה, המתבטאת בסכום של 6600 רובל; כמו כן מושקע ממון רב בעניינים כלליים: תחזוקת דואר, תאורת העיר ולשאר מטרות סניטריות. בשנת תר"ע היו בשפולה בתי ספר ליהודים: בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, בית ספר ערב לבנות בוגרות ותלמוד תורה.

במהלך מלחמת האזרחים סבלה האוכלוסייה היהודית בשפולה מכמה פוגרומים, אך הם לא היו קשים כמו באזורים אחרים. כתוצאה מכך התרכזו בשפולה המוני פליטים יהודים משמונת השטעטלים ההרוסים של האזור (יותר מ-4,000 איש).

יהודים החלו לעזוב את שפולה בהמוניהם, בניסיון להגיע לגבול רומניה ולהגר לארצות הברית. בשנת תרפ"א התגוררו באודסה 61 משפחות (247 נפשות) של פליטים יהודים משפולה.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת למניינם בשפולה התארגנה חווה קיבוצית יהודית (קולחוז); זה נמשך עד תחילת שנות ה-30. בערב מלחמת העולם השנייה חיו בשפולה 2,400 יהודים (16 אחוז מאוכלוסיית העיירה).

שפולה נכבשה על ידי הנאצים יימח שמם וזכרם, בו' אב תש"א. בכ"ו אב תש"א הורו הנאצים לכל היהודים לענוד סרטים עם מגן דוד ושני פסים. למחרת נצטוו כל היהודים לעבור לגטו ברחובות קוציובינסקי ושדרין.

בכ"ט אב תש"א נורו על ידי הנאצים גברים יהודים ביער דריִיב (אזור ניז'נייה דרייבקה). מספר הנרצחים אינו ידוע. בי"א אלול ובי"ז אלול באותה שנה, התרחש בשפולה הירי ההמוני השני, בו רצחו הנאצים את 160 נציגי האינטליגנציה המקומית.

בליל כ' אייר תש"ב הקיפו שוטרים נאצים את הגטו, גירשו את היהודים ולקחו אותם לתחנת המשטרה. בכ"ח אייר תש"ב נשלחו כל הזקנים והילדים הנכים מגטו שפולה לבניין בית היתומים לשעבר. הוא היה ביער דריִיב, שם הוחזקו כחודש. לאחר מכן נבחרו חמש משפחות של בעלי מלאכה: שני נפחים, חייט אחד, אוכף אחד ואחת תופרת נשים. הם הועברו חזרה לשפולה. כל שאר 760 היהודים נרצחו ליד המקלט.

בקיץ של שנת תש"ב נרצחו כ-80 יהודים ליד הכפר איסקרנואה.

255 יהודים שעבדו מספר חודשים גורשו למחנה הריכוז ברדצקי, ובז' טבת תש"ג נורו. לאחר מכן הובאו לשם 250 יהודי רומניה ונורו. אחרוני יהודי שפולה נרצחו בתש"ג.

שפולה כיום

כיום יש בשפולה קהילה יהודית קטנה.