ספר התמונה הוא ספר קבלה שנדפס לראשונה בשנת ה'תקמד. הספר מיוחס לרבי נחוניא ן' הקנה ורבי ישמאל כהן גדול. בספר נובלות חכמה[1] כותב רבי שמואל ליפשיץ שמסר לו רבו[2] ספר התמונה לרבי אלישע ולרבי נחוניא ן' הקנה והכוונה כנ"ל לר' ישמאל בן אלישע[3]. אולם כמה עררו על זה ואמרו שלא חיבר אלא מאחרוני המקובלים. וכותב הרמ"ק בספר שיעור קומה פ"ע וזה לשונו: "ולא ידענו מי מחבר הס׳ זולתי שנמסר לנו שהם דברי ר׳ יצחק בעל ס׳ א״ז ובעל ס׳ מראות הצובאות הגבול ובעל ס' סודי רזי׳ הרי ביארתי לך ספריו וצא ובדוק בהם ותמצא אם יש כדאי לסמוך על חידושיו והוא היה אחרון ומס׳ הקנה שרצו להקדימו דע לך כי הוא אחרון מאד מאד ואל תתפתה אחר המתפתיס שאומרים שהיה בזמן ר״ן בן הקנה שהוא עצמו לא אמר אלא שהיה אחר הגאונים אם תראה הקדמתו למעמי המצות ואס תבדוק לשונו תמצא שמעתיק דברי הרמב״ם ממש כדי לפרש המצות והולך ע״ד הגמ׳ ודברי הרמב״ם ותמצא שהוא מחמיר בעניינים דלאו כסמכא כלל ובענינים רבים אין רצוני לחפש אחר מומי ב״א ח״ו רק להרחיקך שתדע שאינו בקי בכינויים והוא מכנה אל הספי׳ כינויים זרים ואין דרף ישרה בפי׳ הברכות אמר ברוך כתר אתה חכ'. . ". אמנם הרב מנחם כשר כותב[4] שנתברר שכל ספרים שהזכיר הרמ"ק אינם מרבי יצחק אלא מרבי דוד בן יהודא החסיד[5]. בנוי על סדר האותיות ומבארם[6]. מהדברים הידועים של הספק הוא ענין השבעה שמיטות ואין העת סבל לדא על כן הפסקתי פה.