כיסוי ראש
כיסוי ראש הינה חובה הלכתית על יהודים, הנהוגה הן בגברים - כסימן היכר ליראת שמים, והן בנשים נשואות, כחובה הלכתית מעיקר הדין משום צניעות.
כיסוי ראש אצל גברים
| ערך מורחב – כיפה |
גברים מחוייבים בכיסוי ראש בכיפה או בכובע הן מטעם כבוד שמים כאשר נמצאים במקום קדוש כגון בית כנסת או בשעת תפילה ולימוד, והן מצד יראת שמים[1], כאשר כיסוי הראש מזכיר לאדם על זה שיש מציאות שנמצאת למעלה ממנו, ואף שהמנהג החל כמידת חסידות, לאחר שהתפשט הוא נקבע כחובה גמורה ואסור ללכת בגילוי הראש כלל[2].
שני כיסויים
כדי לבטא את כבוד שמים, נוהגים בשעת תפילה ולימוד להוסיף על הכיסוי הרגיל של הכיפה כיסוי ראש נוסף, ויש הנוהגים ממידת חסידות ללכת במשך כל היום עם כיסוי כפול על ראשם.
אדמו"ר הרש"ב באחד ממאמריו[דרוש מקור] אמר שטוב לשים כיסוי ראש שני ואפשר להתחיל כבר עוד קודם בר מצווה.
מקור הדין בנשים והשתלשלותו
|
| ערך מורחב – פאה נכרית |
התורה מצווה בדיני אשה סוטה, שהכהן צריך לפרוע את ראש האשה על מנת לבזות אותה[3], ורש"י לומד מכך שפריעת ראשה של האשה הינה גנאי עבורה.
המדרש רבה מוסיף על כך שכיון שהאשה נהגה כמו אומות העולם הפרוצות, הכהן פורע את ראשה כפי שהן נוהגות.
כך גם מסופר בגמרא שאשתו של און בן פלת הצילה אותו על ידי כך שעמדה על פתח האוהל כשראשה פרוע והיות שלא היתה צנועה כולם התרחקו מהאוהל וכך הוא לא נמשך במחלוקת קורח[4].
להלכה נפסק ששער ראשה של האשה נחשב כמקום לא צנוע שאסור להתפלל כנגדו, ואפילו לבעל אסור להתפלל וללמוד תורה מול שערה הגלוי של אשתו[5], והאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, אפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטר[6], והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער[7], והוא חל במשך כל שעות היום ואפילו כאשר האשה לבדה בחדר מבלי שאף אחד רואה אותה[8].
בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים לכסות את ראשן בארבעה כיסויים זה על גבי זה:
- קישורים - סרט שקשר את שערות הראש והידק אותן שלא יבצבצו החוצה.
- סבכה - רשת הפרוסה מלמעלה על כל השער.
- מטפחת - המכסה את כל השער.
- רדיד - כאשר האשה יצאה מביתה לרשות הרבים, לבשה מעל כיסויים אלו צעיף ארוך שהשוליים שלו השתלשלו מלפנים וכיסה גם את צידי הראש במטרה לכסות כליל גם את הצדעיים.
כיום נהוג לכסות את הראש או במטפחת או בפאה נכרית, כאשר העדיפות ההלכתית היא בפאה דווקא, המכסה טוב יותר את השערות ויש בה חשש מועט יותר שהאשה תשיל מעליה את הכיסוי כשתתבייש מחברותיה.
גילוח שערות הראש
אף שמנהג כמה קהילות קדושות בישראל לגלח את שער הראש לחלוטין כדי שלא יתגלה מתחת לכיסוי הראש, הרבי שלל את הגילוח הן על מנת שלא תתנוול בעיני עצמה, והן משום האיסור 'לא תעדה אשה עדי איש'[9].
חומרת וחשיבות הכיסוי
להקפדתה של האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על חינוך הילדים ועל כללות ההשפעה הרוחנית בבית[10] ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדים, ולצרות נוספות[11].
אחרונים הפוסקים כתבו שאדם שאשתו לא מקפידה על גילוי שערות הראש, אינו יכול לשמש כשליח ציבור וכשוחט ובודק, והאשה עצמה אינה נאמנם על כשרות וטהרה.
לקריאה נוספת
- הרבנית סימה אשכנזי, עטרת תפארת, מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22
הערות שוליים
- ↑ מסכת סופרים יד, טו. הובא להלכה על ידי רבנו ירוחם, וכן נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צא, ג.
- ↑ אורח חיים סימן ב, ו
- ↑ במדבר ה, יח.
- ↑ סנהדרין קט.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן עה סעיף ד.
- ↑ בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונה, הרבי מבאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449.
- ↑ שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א' סימן לו.
- ↑ זוהר קכו, א. שו"ת חתם סופר שבהערות הקודמות. שו"ת משנה הלכות, 'גדר עולם' לחפץ חיים, ועוד.
- ↑ תשובות וביאורים עמוד 447.
- ↑ זוהר פרשת נשא קכו, א.
- ↑ שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, לו.