מזבח העולה
המזבח סתם הכוונה למזבח הנחושת, עליו הקריבו את כל הקרבנות.
ישנו גם מזבח הזהב, או בשמו "מזבח הקטורת", אשר היה בקודש, ושימש רק להקטרת הקטורת.
מקום המזבח הוא מחוץ להיכל, לפני האולם וההיכל, בתוך שטח העזרה, לא באמצע העזרה, אלא משוך מעט לדרום.[1] מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל.
גובה כל המזבח נ"ח טפחים. מדות המזבח מכוונות הרבה וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה בבית המקדש השני כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית.