הכותל המערבי

הכותל המערבי, הוא קיר החומה החיצוני של הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת בית המקדש לפי דרגות שונות.

מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'[1].

איסור תחיבת היד בין אבני הכותל

לטמא[2] אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון נדות ויולדות[3] שאסורים להכנס למקדש באיסור לא תעשה,[4] והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, [5] מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות[6].

על טמא מת אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,[7] כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית אשר האיסור שם כרוך בעונש[8] כרת.[9] אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית[10].

אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין.[11]

בפרט יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.

[ולהלכה וודאי שיש לשאול רב מוסמך באיסורים חמורים כאלו.]

קדושת הבית בזמן הזה

דעת הרמב"ם היא כי גם היום חל איסור כרת[12] מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.

וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה[13].

מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון

בשיחה עם רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב,[14] הקשה הרבי סתירה: האדמו"ר האמצעי כותב[15] כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך[16] פסק דין מפורש בנוגע לתפילה, שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה.

רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחו"ל להחזיר פניהם נגד א"י, והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.

בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי דוד מלעלוב כי האבות נמצאים בליל שבת קודש בכותל המערבי.

על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.

קישורים חיצונים

ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי

הערות שוליים

  1. שמות ה ע"ב.
  2. חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מאוצר השו"ת.
  3. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
  4. פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח'
  5. השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.
  6. רמב"ם שם.
  7. פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.
  8. פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב
  9. יבמות ה ב.
  10. ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.
  11. שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.וראה עוד דברי חכמים פרק לח.
  12. פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד
  13. גליון טורי ישורון בשם שו״ת חתם סופר חלק יו״ד סי׳ רל"ד. וראה עוד תשובת אד״כ ז, ציץ אליעזר ח״יא טו(ג); משנה הלכות ח״ה כה.
  14. התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.
  15. אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע׳ שז.
  16. אורח חיים ריש סימן צ"ד.