פורים

פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד בחודש אדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון בירושלים) חל החג ביום ט"ו אדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.

הרבי מסביר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ"יום משתה ושמחה" ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים.^[1]

השמחה בפורים

החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".^[2]

הערות שוליים

לקריאה נוספת

קישורים

[1] לקוטי שיחות ח"ז עמ' 20 (עמ' 32)

[2] שיחות קודש תשמ"א

[1]

[2]