הרב דוד אבא לוין (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'ה מלמד מלמד) היה 'מלמד' בעיירה החסידית נעוול, ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב.

היו לו שיטות מיוחדות בחינוך אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר חסיד - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו.

משפחתו

ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אמרו עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.