היציאה מצ'רנוביץ'

"היציאה מצ'רנוביץ" הייתה יציאה שבה ניסו לצאת חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"יציאה הגדולה") דרך העיר צ'רנוביץ', יציאה זאת כשלה.

הרקע ליציאה

ערך מורחב – יציאת רוסיה

תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים'

ביציאת רוסיה תש"ו (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות רוסיה הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד.

מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך בודדים מהחסידים נשארו ברוסיה.

המבריחים

בשלהי תש"ח נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' משה וישצקי נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' בנימין גורודצקי פנה לאדמו"ר הריי"צ לאישור לתכנית, בג' תשרי תש"ט אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.

הבריחה בתש"ט

ר' זלמן אבלסקי התנדב לנסוע לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש כסלו תש"ט באחת השבתות (באישור של הרבנים), ארבעה בחורים התנדבו להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' משה וישצקי ומשם הם יצאו, אך באמצע הדרך המבריחים הלשינו עליהם לשלטונות (כפי שהזהיר אדמו"ר הריי"צ), ובגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.

המעצרים

אחרי שנעצרו ארבעת הבחורים, השלטונות יצאו במסע מעקבים אחר שאר חסידי חב"ד שנעצרו בבריחה, ר' משה וישצקי נעצר עוד באותה שנה, ומומע שרה נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים בערך. אחר מות סטלין בתשי"ג השתחררו כמה מהחסידים.