מסכת זבחים
במסכת זבחים יש 14 פרקים, ו119 דפים.
תוכן המסכתעריכה
המסכת עוסקת בדיני הקרבת הקרבנות. בכל מצווה יש את חלק המחשבה, חלק הדיבור וחלק המעשה. חלק המחשבה שבמצוות הבאת קרבנות היא התפילה, חלק הדיבור הוא בלימוד מסכת זבחים, וחלק המעשה בהקרבת הקרבנות[1].
ביאורי הרביעריכה
מיד אחרי שחיטת הבהמה, יש להקטיר את דמה על המזבח, ובכך תלויה כפרת המתכפר, ובשונה מהולכת איברים לכבש, שאין כפרת המתכפר תלויה בכך.
כדי להביא את הדם למזבח, יש צורך להוליך את דם הבהמה ממקום שחיטתה שם נזרקה דמה לתוך המזרק, למזבח עליו הוא מוקטר.
במסכת[2] נפסק שהולכה שלא ברגל, אינה הולכה.
הראשונים נחלקו האם גם כשמסיבה טכנית, אין צורך במעשה ההולכה, וכמו באופן שהשחיטה הייתה בסמוך למזבח, אם גם באופן זה זקוקים למעשה ההולכה. לדעת הרמב"ם, גם באופן זה ישנו חיוב לעשות הולכה בדווקא. לעומת זאת, לשיטת רש"י[3] בעומד אצל המזבח וודאי שאין צריך הולכה ברגל,[4].
ביאורים נוספיםעריכה
- יד ב. הולכה שלא ברגל לאו שמה הולכה. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 55 (עמ' 68)
- מא א. בשיטה מקובצת אות א' - פדיית מעשר שני בפירות מחוץ לירושלים אם היא מעיקר המצווה, או היתר, או אפשרות חד פעמית לקוטי שיחות חל"ח עמ' 77 (עמ' 89)
- מח ב. והרי מעשר דהוא נפדה. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 75 (עמ' 87)
- נו ב. ואינו נאכל אלא למנוייו. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 106 (עמ' 115)
- סב א. מקום המזבח. לקוטי שיחות עמ' 68 (עמ' 81)
- עג א. תוס' ד"ה והתחתונות. אינן השחורות ראויות להיות בספק דימוע. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 61 (עמ' 72)
- קב א. לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 286 (עמ' 295)
- קב א. לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. לקוטי שיחות חל"א עמ' 29 (עמ' 42
- קטז ב. ולאורינהו שרי. התוועדויות תשמ"ב חלק ה'
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק" אור התורה במדבר הוספות, פרשת פינחס ללקוטי תורה צו את בני ישראל, ד.
- ↑ דף יד, ב.
- ↑ זבחים טו, א ד"ה אלא בהולכה.
- ↑ וראה ב' הגירסאות ברש"י שם. ואכ"מ. וראה גם רש"י זבחים יג, א (ד"ה כשהוא אומר) "דזימנין הולכה ליתיה כלל כמו השוחט בצד המזבח". - הרבי.