רב ותלמיד (משל)

אחד המשלים הנפוצים ביותר בתורת החסידות עוסק בקשר הפנימי שבין רב ותלמיד. מושגים והשכלות רבות ומגוונות נלמדים ממשל זה, אך כמדומה כי נקודת היסוד עליה מושם הדגש היא לאו דווקא גדלותו של הרב מצד עצמו, אלא ביכולתו להתלבש, להוריד ולצמצם את חכמתו כדי להתאימה במדוייק לכלי התלמיד.

המשל

מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) מלאכת בורר - מה לגלות מתוך האין סוף של חכמתו, אך במיוחד מה להצניע. ב) מלאכת בונה - כיצד להציג את הדברים בפני התלמיד בשפה צחה, מתומצתת וברורה, דבר דיבור על אופנו.

אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת, הנדירה, להחדיר ולהעלים בתוך אותם דברים מדודים ומוגבלים, את כל מושגי היסוד בעומק לפנים מעומק, כך שברבות הימים יוכל התלמיד 'לשחזר' ולגלות באותם דברים עצמם את "סוף דעתו, חכמתו ומשנתו" של רבו ועד ל"קאים איניש אדעתיה דרביה". בבחינת 'תן לחכם ויחכם -בבוא העת, מתוך אותם דברים עצמם - עוד'.

נמשל

הנמשל הוא אור אין סוף שלפני הצמצום שהיה מלא את הכל. ובכדי שיוכלו להתהוות עולמות מוגבלים, היה מוכרח שה' יצמצם את אורו ויגלה רק את פנימיותו. זאת, בשני שלבים: א) שחיצוניות האור יתעלם בעצם - המאור. ב) לגלות לו את כל האור, אך בנקודה קטנה ושבהמשך יוכל להגיע לכל הרוחב שבשכל הרב