שחיטת ליובאוויטש

שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, והשחיטה באופן כללי צריכה לעמוד על רמת ההידור המקסימלי בהתאם לתנאי המקום והזמן, וכן להיות בהתאם לפסקי רבותינו נשיאינו.

שוחט חסיד חב"ד בבדיקת סכינו

רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים מאד, אף יותר מהרב, וחסיד שעוסק בעבודת התפילה, שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, הרבה מעבר לחזקת הכשרות הקיימת אצל כל יהודי (שמספיקה בהחלט לשחיטה לצורך עצמי), כי בדיקת הסכין, שהיא פסיקת הלכה לכל דבר, ניתנה לשוחט ועליו להיות ראוי לפסוק בענין זה, שדורש ריכוז מיוחד (ובוודאי בתנאי הזמן והמקום הלא-קלים של השחיטה), וכן יש להקפיד ביותר על השחיטה שתתקיים ללא חשש חמשת הדברים הפוסלים אותה (שהיה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור) וחלק מדברים אלו דורשים תשומת לב יתרה, קל להיכשל בהם מבלי משים ורק השוחט עצמו (וה׳ הרואה ללבב) יודע אם מלאכתו התבצעה כדין. וכבר נקבע בדברי ימי החסידים (לאור מעשה שהיה, בעת מחלוקת על תפקידים) שהעדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב למתנגד, תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.

השחיטה

שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות

שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי הרבי ביחידות לרב יצחק הנדל:

"שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה שהרבי מליובאוויטש רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד דוקא חסידות חב"ד".

האיכות ההלכתית

הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן. בשל כך, אין קו ברור באיכות השחיטה ולכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה בהתאם להוראה זו. אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל.

השוחט

שוחט ירא שמיים

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:

1. הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
2. רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על קוצו של יוד, גם בעניינים שנראים "פעוטים".

ההקפדה על מנהגים

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות. לדוגמא - טבילה במקווה קודם השחיטה.

בנוסף, רבנים חב"דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמן). לדוגמא:

1. חינוך הילדים במוסדות חב"ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר).
2. אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר "כלי קודש" כרב, מלמד, שליח וכיו"ב).
3. שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית.
4. באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה דוגמא חיה לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.

לקריאה נוספת

• הרב מרדכי ביסטריצקי, קובץ שחיטת ליובאוויטש, תשס"ט
• הרב שלום דובער דיקשטיין, וזבחת כאשר ציויתיך תשורה משמחת משפחות דיקשטיין-גינזבורג, סיון תש"פ
• זלמן צרפתי, מה זה שחיטת ליובאוויטש? שבועון בית משיח, פרשת עקב תשע"ז

קישורים חיצוניים

• שיעור של הרב ביסטריצקי, מהי שחיטת ליובאוויטש, באתר
• אברמי זקס, שחיטת ליובאוויטש, בעיניים של קריקטוריסט -
• שמלה חדשה - עם בגדי מלכות
• הרב ברוך בועז יורקוביץ, מהי המשמעות הפנימית של שחיטת חב"ד?