ניגון ואתה אמרת

ניגון ואתה אמרת הוא אחד מניגוני חב"ד שלא התאפשר לברר בדיוק מהו מקורו ומיהו מחברו, אך מרגלא בפי חסידי חב"ד לשוררם בהתוועדויות חסידיות ובכל עת שירה. הקו האופייני של ניגונים אלו הוא; רגשיות השירה, דבקות הנפש והתעוררות הלב לתשובה ועליה.

הניגון מושר בפי חסידים עם המילים "ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב" (בראשית לב, יג).

ניגון זה הוא ניגון קכ"ד בספר הניגונים.

במהלך אחת ההתוועדויות שנערכו במהלך הקיץ של שנת תשי"א, עודד הרבי בחוזקה את השירה עד שאלו שעמדו בראש ה'פירמידות' הקטנות בצידי הזאל - נגעו עם ראשם בתקרה כאשר קפצו מרוב התלהבות... אך לפתע עצר הרבי את השירה ושאל האם זה נקרא לרקוד? ואז החל הרבי שוב את הניגון "ואתה אמרת היטב איטיב עמך", אך הפעם בטון הרבה יותר גבוה ובהתלהבות רבה יותר ואף נעמד ועודד את הניגון בידיו הקדושות, ולאחר שסיימו לנגן, התיישב הרבי ואמר כביכול לעצמו בלחש ובטון נמוך: "ואיך הניגון הזה יעזור לי במחשבה דיבור ומעשה?..."^[1].

קישורים חיצוניים

↑ שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 29.

[1] שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 29.

[1]