זמן תפילה
סוף זמן תפילה הוא הזמן שהחל ממנו אסור להתפלל, להלכה נפסק שזמן זה הוא בשעה הרביעית מהשעות זמניות.
בחב"ד מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני בלימוד חסידות.
במקורות
ההלכה והמנהג
שיטת חב"ד
אצל אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין היו מתפללים בשעה 9, בישיבת חב"ד שהייתה המקום היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10[1], מאוחר יותר בארצות הברית החל אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב10.
הזמן הנהוג כהיום בחב"ד בו מתפללים תפילה, הוא בשעה 10 בבוקר, מנהג זה היה נהוג ב770 בית מדרשו של הרבי והתפשט לכל קהילות חב"ד[2], כאשר שאל הרב יאלעס את הרבי אודות סיבת המנהג שבחב"ד מתפללים ב10 בבוקר, ענה הרבי ש"הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10"[2].
כשאר כתב הרב שלמה חיים דיסקין אודות שינוי זמן התפילה ל8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"[3].
ביחידות של הרב אדרעי אצל הרבי לגבי בית הספר למלאכה, ענה הרבי שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות, יש להתפלל תפילת שחרית בזמנה:""אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה""[3].
קישורים חיצוניים
- "התקשרות", גיליון 796, מדור "תגובות והערות".