תיבת נח
תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.
בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".
הציווי
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ
— בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב
וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה
— בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.
בנייתה
נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ויחזרו בתשובה[1]. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה המים.
אורכה של התיבה היה 300 אמה, רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה[2].
לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה[3].
ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות[4].
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה[5].
לפי רש"י התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה אמה[6].
כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם שישובו אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.
כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו[7].
בסיום המבול, ביום י"ז סיוון, נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.
בתורת החסידות
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר הבעל-שם-טוב שהמילה תיבה מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות התפילה והתורה. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מהמבול הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה[8].
הרבי השווה את התיבה להימצאות בבית מדרשו ב770. והסביר שאלו שנסעו אליו לחודש תשרי הם כמו בתיבה - קרובים לקדושה ורחוקים מכל ענייני החול ולכן אינם רוצים לעזוב את ה'תיבה' וללכת בחזרה לשליחות בעירם.
אך ביאר שיש את הזמן שהאדם צריך להיות סגור בתיבה ("בא אל התיבה"), אך כאשר מגיע הזמן של העבודה בעולם הוא צריך לקחת את הכוחות ששאב בתיבה ולצאת ממנה ("צא מן התיבה") כדי לעשות לה' דירה בתחתונים במשך שאר השנה[9].
קישורים חיצוניים
- כל מה שרציתם לדעת על התיבה באתר בית חב"ד
- סיכום פרשת נח באתר בית חב"ד
- פרשת נח – צוהר תעשה לתבה באתר חב"ד-אין סוף
- מן המעיין - תיבת נח שיחת השבוע גיליון 1295
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
- ↑ רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'
- ↑ ספר הישר (מדרש), ספר בראשית, פרשת נח, פסוק ד' (י"א).
- ↑ תורה אור פרשת נח ט' א'
- ↑ ראו בשיחה מדר"ח מרחשון תשמ"ט