התייסדות חסידות חב"ד

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

רקע

את שיטת חסידות חב"ד ייסד אדמו"ר הזקן בשנת תקל"ב, אולם במשך שנים השיטה הייתה צפונה ולא פורסמה ברבים^[1].

אחרי שבשנת תקל"ב הוחלט על חרם אצל החסידים מה שהחריף את ההתנגדות הגדולה לחב"ד, פטירתו של המגיד ממזריטש גרמה בעייה קשה, שכעת תלמידי המגיד נשארו לא מנהיג, שלושה מתלמידי המגיד ממזריטש^[2] קיבלו עליהם את רבי אברהם המלאך כנשיא עדת החסידים ע"פ הוראתו של המגיד ממזריטש, וכן שלחו לו "מכתב התקשרות".

באסיפה הראשונה של תלמיד המגיד^[3] הוחלט למנות אותו כמנהל החבריא קדישא, רבי אברהם המלאך ישב על כיסא הנשיאות במשך ארבע שנים עד לפטירתו בשנת תקל"ז, לאחר פטירתו הפצירו רבות תלמייד המגיד באדמו"ר הזקן להתמנות כנשיא עדת החסידים, אולם הוא עדיין סירב.

אסיפות תלמידי המגיד

ערך מורחב – אסיפות תלמידי המגיד

לאחר פטירת המגיד ממזריטש בי"ט כסלו תקל"ג, התאספו תלמיד המגיד כדי להטוות את המשך דרכם, במהלך השנים נערכו שלושה אסיפות כאילו:

תקל"ג - באסיפה הראשונה שנערכה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא, רבי מנחם מענדל מוויטבסק כנשיא החסידים ברוסיה וליטא, ואדמו"ר הזקן להמסדר הכללי.
תקל"ו - באסיפה השנייה הוחלט על כך שרבי מנחם מענדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש, ושאדמו"ר הזקן יתמנה לנשיא עדת החסידים.

לאחר החלטות האסיפה החל רבי מנחם מענדל מוויטבסק להתארגן לנסיעה לארץ הקודש, אומנם גם אדמו"ר הזקן רצה לנסוע ואחרי הפצרות רבות הוא נשאר ברוסיה, אולם סירב לקבל את התפקיד "נשיא עדת החסידים", זמן קצר לפני צאתו של רבי מנחם מענדל מוויטבסק התאספו תלמידי המגיד לאסיפה קצרה בה טוו את המשך דרכה של החסידות.