שחיטת ליובאוויטש

שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, להקפיד על החמרות שונות, כמו סכינים מלוטשים ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.

שוחט חסיד חב"ד בבדיקת סכינו

רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים וחסיד שעוסק בעבודת התפילה[1], שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שהבהמה תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעיתים בעת מחלוקת על תפקידים העדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב למתנגד, תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.

השחיטה

 
שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות

שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי הרבי ביחידות לרב יצחק הנדל:

"שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה שהרבי מליובאוויטש רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד דוקא חסידות חב"ד".

האיכות ההלכתית

אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של רבותינו נשיאנו, כגון סכינים מלוטשים ועוד.

השוחט

שוחט ירא שמיים

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות:

א. אם הוא ירא שמים לעולם לא "יחליק" עניינים פעוטים בשחיטה.

ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתו.

ההקפדה על מנהגים

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד - כל רב והחמרותיו הוא:

א. ברוב אנ"ש נהוג כי השוחט ילך כל בוקר למקווה וילמד חסידות לפני התפילה.

ב. הקפדה על תפילה בכוונה.

ג. הקפדה על ציצית מהודרת.

יש הנוהגים בהחמרות נוספות, כגון: אמירת תהלים בשבת מברכים ועוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 'במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ט' עמוד רסט