עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
אבי"ע הוא ראשי התיבות של ארבעת העולמות: אצילות בריאה יצירה ועשיה. עולמות אלו הם ארבעת העולמות השייכים לעולם התיקון, שנוצר לאחר שבירת הכלים בעולם התוהו. ארבעת עולמות אלו כוללים, החל מחכמה עילאה שהיא הדרגא הראשונה של עולם האצילות, בו שורה אור אין סוף, ועד עולם העשיה הגשמי שהוא העולם הזה בו אנו חיים.
שמות ארבעת העולמות
שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"[1]. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי" שכן הוא מאוחד עם אור אין סוף, ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות בי"ע מרומזים בהמשך הכתוב: "בראתיו" מרמז על עולם הבריאה שהוא בבחינת בריאה יש מאין מן עולם האצילות, "יצרתיו" מרמז על עולם היצירה שהוא בבחינת יצירה יש מיש מן עולם הבריאה, "אך עשיתיו" מרמז על עולם העשיה שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולמות, ובבחינת עשיה גשמית.
כפי שבואר בקצרה מובן כי שמות ארבעת העולמות קשור למעלתו ומדרגתו של העולמות. שעולם האצילות הוא מלשון "אצלו" וסמוך לו, שעולם זה הוא בבחינת ביטול גמור להקב"ה, עד שאור אין סוף מתאחד בעולם זה באיחוד גמור. עוד מבואר כי לשון אצילות הוא לשון הפרשה והאצלה, כלשון "והאצלתי מן הרוח", שענינו הוא שהפריש הקב"ה מן אור אין סוף והוריד והמשיך הארה זו להתלבש בעולם האצילות.
עולם הבריאה, המרומז באמור "בראתיו" הוא בבחינת בריאת יש מאין. עולם ענין "בריאה" בלשון הקודש מורה על יצירת של דבר חדש מן האין, וזה הוא ענינו של עולם הבריאה, שהוא בבחינת יש לעומת עולם האצילות. שעולם האצילות הוא בבחינת ביטול גמור, ואף כי הוא נקרא בשם עולם, אין בו בחינת ישות, ולעומתו עולם הב.
"יצרתיו" מרמז על עולם היצירה שנוצר יש מיש מן עולם הבריאה. שענין יצירה בלשון הקודש הוא כלשון של "כחומר ביד היוצר", שהיוצר לוקח חומר ועושה ממנו כלי, וכך הוא עולם היצירה, שנוצר בבחינת של יש מיש מן עולם הבריאה. שאף כי עולם היצירה הוא נמוך יותר מן עולם הבריאה, הרי שיש לו יחס אליו, ואין הוא בבחינת בריאה יש מאין .
"אף עשיתיו" מרמז על עולם העשיה שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולם, ובבחינת עשיה גשמית.
עניין העולמות וחלוקתם זה מזה
ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשיה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, עולם האצילות, מתאחד אור אין סוף באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד עולם העשיה הגשמי.
בכללות נחלקים ארבעת העולמות
עולם האצילות
עולם האצילות הוא העולם הממוצע בין אור אין סוף לבין העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף, על ידי אבא עילאה, שהוא ספירת החכמה של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט לאור אין סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה. מלכות דאצילות שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות בי"ע.
עולם הבריאה
עולם הבריאה הוא הראשון מבין עולמות בי"ע, הנחשבים כעולמות הנפרדים, "טורי דפירודא", ולכן נקרא הוא בשם "בריאה". עולם הבריאה נקרא גם בשם עולם הכסא ("כורסיא" בלשון הזוהר), שכן עולם זה הוא עולם המרכבה למלכות דאצילות היורדת להחיות את עולמות בי"ע. בעולם זה "מקננת" ומאירה ספירת הבינה של עולם האצילות. עולם זה הוא התחלת העולמות הנפרדים, אך מכיוון שעולם זה מרגיש את מקורו, הוא רובו טוב ומיעוטו רע. עולם הבריאה הוא מדור של נשמות הצדיקים בגן עדן העליון ושל השרפים.
עולם היצירה
עולם היצירה הוא העולם השני מבין העולמות בי"ע. הוא חציו טוב וחציו רע. מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט, הנקרא "שרו של עולם". בעולם היצירה "מקננות" ומאירות המדות של עולם האצילות. משום כך עולם זה הוא המדור של המלאכים, ושל חיות הקודש.
עולם העשיה
עולם העשיה הוא האחרון מבין עולמות בי"ע, והוא העולם הנמוך והמצומצם ביותר מבין העולמות. עולם העשייה הוא בכללות מיעוטו טוב ורובו רע. בו "מקננת" ומאירה ספירת המלכות של עולם האצילות.
עולם העשיה נחלק בכללות לשני חלקים: הראשון, עולם העשיה הרוחני הכולל את עשר הספירות של עולם העשיה, המלאכים והנשמות של עולם זה. השני, עולם העשיה הגשמי הוא עולם הזה הגשמי שבו גופות האדם והארץ הזו הגשמית.
הקשר בין העולמות
השתלשלותם
ארבעת עולמות אבי"ע משתלשלים זה מזה באופן שמן הדרגה התחתונה שבעולם העליון, נעשה הבחינה הראשונה בעולם הנמוך יותר. וכך מבואר כי ממלכות דמלכות של עולם העליון נעשית עתיק יומין לעולם שלמטה ממנו. וכך מלכות דמלכות של עולם האצילות נעשית עתיק יומין לעולם הבריאה, מלכות דמלכות דבריאה נעשית עתיק יומין לעולם היצירה וכו'.
מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של ספירות עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה ספירת החכמה של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("אבא עילאה מקנן באצילות"[2]), ספירת הבינה של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("אימא עילאה מקננא בכורסיא"). המידות של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("שית ספירן מקננן ביצירה"), וספירת המלכות של עולם האצילות נמשכת לעולם העשיה ("אופן בעשיה").
בירור העולמות
עולמות בי"ע הם עולמות פרודים, שנפלו בשבירת הכלים בעולם התוהו. עבודתו של האדם היא להעלות את הניצוצות שנפלו לעולמות בי"ע, ולבררם שיעלו לעולם האצילות שהוא עולם התיקון. וענין זה נעשה על ידי עבודת האדם בעולם הזה, שעל ידי קיום התורה והמצוות, מתבררים הניצוצות של עולם הזה, ועולים למלכות דאצילות בבחינת תיקון שם ב"ן, ושם מתתקנים בתיקון גמור בתיקון שם מ"ה.
הסבר חילוקי המדרגות על החסידות
בחסידות ניתנו הסברים רבים לחילוקי המדרגות בין עולמות אבי"ע.
ארבעת עולמות אבי"ע נרמזים בארבעת אותיות שם הוי"ה. שם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל, ומכיון שבשם הוי"ה יש ארבע אותיות, המורות על ארבע מדריגות בשם הוי"ה, לכן גם השתלשלות העולמות משם זה - מתחלק לארבע מדריגות אבי"ע.
וכן נרמזים הם בארבעת בחינות דומם צומח חי מדבר. עולם העשיה שלנו נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של עולם העשיה נקרא בשם גשמיות מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח רוחני של עולם העשיה בכללו נקרא בשם דומם.
עולם היצירה נקרא בשם צומח שהוא אינו בחינת כח להחיות גשמיות הנבראים. ועולם הבריאה נקרא בשם חי שהוא ענין נשמות יושבין ונהנין מזיו השכינה. ועולם האצילות נקרא בשם מדבר כמו שנאמר: "ועל הכסא דמות כמראה אדם כו".
על דרך הכללות עולם האצילות הוא עלמא דאתכסיא ועולמות בי"ע הם עלמא דאתגליא. אך בפרטיות יותר יש הפרש בין עולם הבריאה ועולם היצירה, שאף עולם הבריאה שהוא כנגד מחשבה, היא בכלל עלמא דאתכסיא, ועולמות יצירה שכנגד הדיבור, ועשיה שכנגד המעשה, הם בכלל עלמא דאתגליא.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבי"ע - מתוך אתר 'מאור החסידות'