התכללות

גרסה מ־04:24, 31 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה")

התכללות הוא מושג בתורת החסידות המתאר את כך שגם בבחינות נפרדות יש יחס בין הבחינות, ובכל אחת מן הבחינות מצוי בהעלם ובפרט חלק מן הבחינה האחרת. מבואר כי ההתכללות מצויה על ידי ההארה של אור הגבוה יותר מן הבחינות, שאור זה כוללם ביחד, ומגלה כי שניהם מגיעים ממקום אחד. ההתכללות ניכרת במיוחד בעולם התיקון בו ישנו ביטול וכל בחינה נותנת מקום לבחינה האחרת.

התכללות בעולמות

מבואר כי עולמות אבי"ע כלולות כל אחד מאבי"ע, וכך מבואר לדוגמה בחסידות כי מרכבה תתאה היא בבחינת אצילות שבבריאה.

התכללות בספירות

עשר הספירות, ביסודם הם עשרה כוחות נפרדים, אולם היות וכולם מתהווים על ידי אור אין סוף, הרי שיש בכל אחד מהם גם את שאר עשר הספירות. בעולם התוהו, עשר הספירות הם באופן של פירוד, אבל כפי שהם בעולם התיקון הם באים באופן של התכללות, שכל ספירה כלולה מן כל הספירות.

וכך, לדוגמה, בספירת החסד ישנו החכמה שבחסד, שהיא ההשכלה לעשות חסד, ישנו החסד שבחסד שהוא עצם האהבה הבאה לידי ביטוי בחסד, וישנו נצח שבחסד, שענינו הוא נתינה בדרך של חסד באופן של קבלת עול, בניגוד להרגשה שלו.