כתובים הוא חלק מתנ"ך, ובו אחד-עשר ספרים.

בהלכה

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי", וציין הש"ך[3] מקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

וביאר המגן אברהם[6], שאף-על-גב שאין קדושתן שווה[7], לא הקפידו בזה אלא בתורה שקדושתה חמורה ביותר. מאידך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתב, שחומש העשוי בכריכה כנהוג שווה לנביאים. אך למעשה נזהרים בזה.

לעתיד לבוא

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. וכלשונו:

הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" [10], ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" [11]

.

הערות שוליים

  1. ^ סי' רפב סי"ז
  2. ^ מברייתא מגילה כז,א
  3. ^ ס"ק יד
  4. ^ בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין
  5. ^ בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. ^ באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. ^ כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. ^ שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה,ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. ^ הלכות מגילה וחנוכה ב יח.
  10. ^ ישעיהו סה טז
  11. ^ אסתר ט כח


שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך

פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר.[[ {{{1}}}|ספר {{{1}}}]], [[טקסט:{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{{2}}"}]]