מסכת אבות

גרסה מ־07:13, 26 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|")

מסכת אבות היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.

ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות

מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של התנא רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

בשבתות הקיץ ביאר הרבי בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר ביאורים לפרקי אבות.

אודות המסכת

שם המסכת

לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:

א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.

ב. "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".

ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה[1].

ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע 'אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה[2].

בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע).

חשיבות המסכת

לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.

הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות[3].

לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ

מנהג לימוד פרקי אבות, הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.

שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.

טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.

הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': נשא, פנחס, שופטים[4].

מהוראות הרבי

 
הרבי אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א)

לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג: א. פרקי אבות הם חלק מתורה שבעל פה שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. יחד עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל המשניות של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט לתמימים[5].

ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ולידו להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר תויו"ט ורבינו עובדיה מברטנורא[5].

ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים[6], וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות[7].

ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע[5].

ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה[8].

הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורי הרבי

הערות שוליים

  1. בשם הגר"א.
  2. פירוש התוספות יום טוב.
  3. הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת המסכת שמגדירה את הש"ס כולו).
  4. ספר התודעה.
  5. 5.0 5.1 5.2 ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.
  6. ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.
  7. כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.
  8. ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.
  9. שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.