החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך.
י"ט אדר ב'
ר' משה מייזליש סיפר: דער רבי (רבינו הזקן) האט אונז געלערענט, אז דער אל"ף פון חסידות איז, אויסצוניצען די טבעיות אין עבודה. און ראשית העבודה זאל זיין אויסצוניצען די טבע הכחות, ווי למשל די טבע פון מוח שליט על הלב.
