כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כתבי ר' יאשע שו"ב הינו מראשוני ספרי סיפורי חסידים על הדורות הראשונים של החסידות.

שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"

הספר נלקט על ידי הרב חיים יוסף אריה (המכונע יאשע) בן הרב משה אליעזר פרגר[1], שו"ב בבריסק, בעל מחבר ספר "מנחת יוסף" שהיה חסיד סלונים ונפטר בטבריה בשנת תרע"ב.

אודות הספר

כתבי ר"י שו"ב הם רשימות שכתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו לאחמ"כ בין החסידים עד שמישהו הו"ל בסטנסיל שלא ברשות.

כתבים אלו הם סיפורי חסידים שרשם המחבר לעצמו, על הבעש"ט ותלמידיו, ועל המגיד ממזריטש ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין).

באופן חריג נתייחד מדור ל"הט"ז ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמדיו). הט״ז, וכן חותנו בעל הב"ח, מצטיירים בסיפורים אלו כאנשי מעלה הנקיים מכל שמץ רבב, וכרבנים־צריקים למופת.

ספרו המנחת יוסף הוא ספר עמוק בפלפול ובעיון בהלכות שחיטה וטריפות, ומסכימים עליו גדולי הדור מכל החוגים. (מהר"ש סופר, הבית יצחק, מהרי"ל דיסקין) ועוד. וידוע גם שהיה להמחבר קשרים הדוקים עם הגר"ח מבריסק, (ובח"ב הוא מביא סיפור מענין ששמע מפיו של המהרי"ל דיסקין - עם החלום על השור, יעו"ש). הנה על אף גדולתו בתורת הנגלה, עסק הרב ר' יאשע לאסוף ולכתוב סיפורים חסידים אף שחלקם סובלים מחוסר דיוק גדול.

 
שער הספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות, נכתב גם הוא על ידי ר"י שו"ב מבריסק.

כמה וכמה תמהיות התעוררו על הסיפורים ודיוקם כגון פגישת הבעש"ט עם המשנה למלך[2].

המחבר כמעט ולא מזכיר את רבינו הזקן בסיפוריו, אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה.

הספר מתחיל בכותרת "יום ה' כ"ח תשרי, תרמ"ח, בריסק".

בספר נמצאים סיפורים רבים על הבעש"ט והמגיד שהוא המקור הקדום ביותר אליהם.

מספוריו

  • פעם אחת אמר המגיד הגדול, יש לי איש אחד והוא תפוח יקר, אך יש בתוכו תולעת אחת, אם יתגבר על התולעת יהי׳ כלי יקר מאוד, ובאם לאו חייו יאכלנו התולעת עד גמירא. אצל השולחן הי׳ אז הוואלפער הידוע, ור׳ נחום טשערנאבילער לא הי׳ אז בהשולחן, רק בעיר המגיד הי׳ אז. אחר השולחן התראה הוואלפער פנים עם ר׳ נחום, אמר לו שמעתם מה אמר הרבי היום, וסיפר לו ואמר לו כמדומני שכוונתו עליכם. ויענה הר״נ בוודאי אין כוונתו עלי, כי אולי הי׳ כן הי׳ אומר זאת בשעה שאני אצלו שאשמע זה[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1840-1912
  2. שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.
  3. הוצאות ירושלים תשמ"א עמ' רצב, וראה בחלק ב' גירסא שהוסיפור היה עם ר' אהרן מקרלין ולא עם ר"נ טשערנאבילער