בקטע הראשון: "שנפטר בדמי ימיו" מתיחס לר' לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק). אם מישהו יכול נא לנסח יותר טוב. --M&n 15:36, 22 דצמבר 2008 (EST)
חסידם של שלושה אדמו"רים
כפי הנראה הכותב ערך זה העתיקו מ"ימי חב"ד". ושם מובאת העובדה שר' ברוך שניאור, אביו של הרלוי"צ, היה חסידם של שלושת האדמו"רים - מהר"ש, הרש"ב, הריי"צ. ולא כפי שנכתב בגוף הערך שהוא היה חסיד של שלושתם. אני משאיר בנתיים כמה ימים את הערך כך, אם יש למישהו הערות, ובאם לא תהיה תגובה אחרת - איאלץ למחוק את המידע השגוי. איציק 770 * "הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"
- קיבל סמיכה מהרב מבריסק והרב מלודז'. - הרלוי"צ נסע לליטא ופולין בכדי לקבל סמיכה? פיני 08:42, 9 במרץ 2010 (UTC)
- תתפלא...
--בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
- יש לך מקור לכך שנסע לליטא ופולין?פיני 10:47, 9 במרץ 2010 (UTC)
- מתנצל. את הסמיכה קיבל ר' לוי'ק כאשר הנ"ל שהו באסזיפות רבנים שגם הוא שהה בהם. מר' חיים זה וודאי הי' ברוסיא. מהלאדז'ער - איני זוכר. הרבי מלך המשיח סיפר על כך בא' משנות הלמ"דים. ראיתי זאת בשיחות קודש. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
- תודה לחסיד, ועוד - הערך לא אניצקלופדי, כדאי לסדרו. ועוד - תאריכים לועזיים בתוך ערכים, כן או לא?פיני 10:58, 9 במרץ 2010 (UTC)
- אכן יש לערוך. בקשר לתאריכים לועזיים, דעתי הייתה לשלילה, אך ראה מה שדויין והוכרע בשיחת משתמש:מיכאל א#תאריך לועזי. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
- אכן יש לערוך. בקשר לתאריכים לועזיים, דעתי הייתה לשלילה, אך ראה מה שדויין והוכרע בשיחת משתמש:מיכאל א#תאריך לועזי.
- תודה לחסיד, ועוד - הערך לא אניצקלופדי, כדאי לסדרו. ועוד - תאריכים לועזיים בתוך ערכים, כן או לא?פיני 10:58, 9 במרץ 2010 (UTC)
- מתנצל. את הסמיכה קיבל ר' לוי'ק כאשר הנ"ל שהו באסזיפות רבנים שגם הוא שהה בהם. מר' חיים זה וודאי הי' ברוסיא. מהלאדז'ער - איני זוכר. הרבי מלך המשיח סיפר על כך בא' משנות הלמ"דים. ראיתי זאת בשיחות קודש.
- יש לך מקור לכך שנסע לליטא ופולין?פיני 10:47, 9 במרץ 2010 (UTC)
- תתפלא...
- קיבל סמיכה מהרב מבריסק והרב מלודז'. - הרלוי"צ נסע לליטא ופולין בכדי לקבל סמיכה? פיני 08:42, 9 במרץ 2010 (UTC)
חוסר במידע
הערך מאד יפה אך חסר בו קצת מידע על עיסוקו ופעילותו של רלוי"צ. --לל (שיחה) 20:08, 29 ביולי 2010 (UTC)
לא צריכים את הציור --ד''ח - שיחה 23:59, 15 בנובמבר 2010 (UTC) דח
- הסרתי. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ט' בכסלו ה'תשע"א 01:20, 16 בנובמבר 2010 (UTC)
אני התכוונתי לציור ולא לתמונה צריך להחזיר את התמונה ולהסיר את הציור --ד''ח - שיחה 20:44, 17 בנובמבר 2010 (UTC) דח
- למאי נפקא מינה? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"א בכסלו ה'תשע"א 00:36, 18 בנובמבר 2010 (UTC)
אני התכוונתי שצריך להוציא את הציור ולהחזיר את התמונה אם מחקת את התמונה אני יכול לשלוח לכם את התמונה יש לי אותה --ד''ח - שיחה 17:01, 18 בנובמבר 2010 (UTC) דח היום יום יא כסלו ה'תשעא
- למאי נ"מ אם יש את הציור או את התמונה? בזמן שנדון על כך, ניתן להגיה עוד ועוד ערכים, לשפר את חב"דפדיה, להוסיף בתורה ומצוות, ולקרב את הגאולה. התמונה לא נמחקה מחב"דפדיה, אל דאגה. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"א בכסלו ה'תשע"א, למניינם 18:03, 18 בנובמבר 2010 (UTC)
עיזרו לי
שמעתי ממישהו שחסידים מררו את חייו בגלל חיכוחים עם אדמו"ר הריי"צ בתחילת נשיאותו, באם ידוע למישהו על כך נא להחכימני בדף השיחה שלי. ר'ובן - שיחה 18:35, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
ביוגרפיה
מה הרעיון של הפסקא האת???ר'ובן - שיחה 08:16, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
- כפי המופיע בכותרת.. יענו קורות חיים. להבדיל מפרשיות שאירעו במהלך החיים או סביב נשוא הערך וכדומה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:26, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
- לא הבנתי, הפסקא הזאת כלולה בתוך שאר הערך ואת כוונתה היא קיצור היא לוקה בחסר אדיר משום שאין בה כלום מלבד ייחוסו. תואיל לבאר לי את המילה "ביוגרפיה". ר'ובן - שיחה 08:29, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
- אם יש כפילות, צריך לאחד. ביו - חיים. גרפיה - רישום. רישום חיים ובעברית מדוברת קורות חיים, כנכתב לעיל. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:32, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
- לא הבנתי, הפסקא הזאת כלולה בתוך שאר הערך ואת כוונתה היא קיצור היא לוקה בחסר אדיר משום שאין בה כלום מלבד ייחוסו. תואיל לבאר לי את המילה "ביוגרפיה". ר'ובן - שיחה 08:29, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
תמונת הגביע
האם על הגביע של ר' לוי יצחק היה חרוט 770 ??? אם התמנה הזאת חסרת שחר יש להסירה מיידית. ר'ובן - שיחה 17:27, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
- לאט לך.. החריטה היא שתי בקתות עץ צמודות. לא נראה קשור ל-770. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:18, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
סיימתי.
שיפרתי את הערך ע"י הורדת קטעים שאינם קשורים ושיפורים נוספים, באם לא תהיה התנגדות אסיר בכ"ה מר חשוון את התבנית 'לעריכה' ואכתוב אצלי כערך ששיפרתי. ר'ובן - שיחה 18:59, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
מ"מ להמובא בפנים
סמיכה מר"ח מבריסק - לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ. נדבת העצים וכו' - לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך. ארבעים יום קודם ר"ה - לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה. 24.44.33.164 04:59, 12 באוגוסט 2015 (UTC)
מקובל
רבי לוי יצחק התבלט בכך שהיה מקובל ובקי בתורת הנסתר. חוץ ממלה אחת בפתיחת הערך, אין על כך שום אזכור בכל הערך. וכיון שכך תיאורו לוקה בחסר. --נרקיס - שיחה, 23:22, ו' באב, ה'תש"ף 23:22, 27 ביולי 2020 (UTC)
ישנם כמה סיפורים עליו בנוגע לכך. ועיין בספר "תולדות לוי יצחק" וכן בספר "ללא מורא" שנערך ע"י ר' מנדי הרשקוביץ ועובד לילדים. אביא כאן כמה סיפורים בנוגע לכך מתוך ספרים אלו: א. ר' שמחה גורודצקי, חלה בצעירותו במחלה סופנית. על מנת להסיר את המחלה, הרבי הריי"צ מינה אותו להיות שד"ר. יום אחד, ר' שמחה נשלח ליקטרינוסלב כדי לאסוף כסף עבור תות"ל. כאשר הגיע לשם, נכנס קודם כל לרב העיר - ר' לוי'ק. ר' לוי'ק שמח לראות שד"ר של הרבי הריי"צ, סייע לו באיסוף הכסף ואירח אותו בביתו. בשלב כלשהו, כשר' שמחה היה עדיין בעיר, ר' לוי'ק החל להסביר לו את מהות יום הגעתו, צבע שערו, שמו ושם משפחתו וכן עוד כמה דברים שאירעו אצלו עפ"י קבלה. ב. באחת מההתוועדויות בהן השתתף ר' לוי'ק, החל אחד החסידים לרקוד כשהוא מניף בידו כסא עם שלוש רגליים. ר' לוי'ק ראה זאת, והחל לבאר את מהות הריקוד ואת מהות הכסא על שלושת רגליו עפ"י קבלה. ישנם עוד עשרות סיפורים בנוגע לכך, אולם היריעה קצרה ודלה העט כדי לתאר את עוצמת ידיעותיו של ר' לוי'ק בקבלה. כמו כן, ר' לוי'ק תמיד טען כי כל מאמרי רבותינו נשיאינו, וכן החסידות עצמה - מיוסדים על פי קבלה. ואסיים בטוב משה נפתלין - שיחה, 10:34, ח' באב, ה'תש"ף 10:34, 29 ביולי 2020 (UTC)