רבי משולם בן קלונימוס
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-ו' מנחם אב תש"פ). | |||
| רבי משולם בן קלונימוס | |
|---|---|
| השתייכות | חכמי אשכנז בתקופת הגאונים |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| חיבוריו | פיוטים, שו"ת, פירוש למסכת אבות. |
רבנו משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול" ו"משולם הרומי") נולד בלוּקָא שבאיטליה, או במגנצא, שבגרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
תולדות חייו
מעט מאוד ידוע על תולדות חייו וכן על שנת לידתו ופטירתו אולם ככול הנראה חי לערך בשנת ד'תש"ס.
סבו[1] רבי משה הזקן ממדינת לומברדיה שבאטליה, והיה מראשוני גדולי ישראל בארצות אשכנז שהשתקעו בעיר מגנציה, יחד עם שני בניו רבי קלונימוס ורבי יקותיאל.
אך רבים השו"ת שהוא כותב ושואל או עונה כאשר הנידון הוא דווקא אטליה, לפי זה קיימת השערה שהוא חי באטליה.
על פי איגרת מרבי שמואל בן דנאן[2], מן הדור השני של מגורשי ספרד, כשהיה רבנו משולם בן ארבע עשרה, נלקח מאביו על ידי סוחרים שהוליכו אותו עמם לבבל. שם מכרוהו לנשיא וראש הישיבה שבבל. בתחילה רבנו משולם היה אחראי על מטבחו, ובסתר היה מגיה בכתביו של ראש הישיבה על פי מה שלמד מאביו. שני תלמידים נשארו בסתר לגלות את זהות המגיה, וכשגילו שזהו רבנו משולם הושיבוהו עמם בישיבה. בשלב מסוים אף הוצעה לו בתו של הנשיא לאשה, אך רבנו משולם סירב להנשא שלא ברשות אביו. על פי האיגרת, רבנו משולם חזר למגנצא ונשא שם קרובתו והוליד ממנה בן ושמו תודרוס. והיה רבי תודרוס ראש ישיבה במגנצא אחר פטירת אביו.
הוא הקדים בדור את הפוסקים הראשונים שחלקם חיו בתקופתו, כגון: רבנו גרשום מאור הגולה, הפייטן רבי שמעון בן יצחק (בן למשפחת "אבון" שהייתה מקושרת בקשרי נישואין למשפחת "קלונימוס"), ונחשב לגדול חכמי אשכנז בתקופתו.
יצירתיו
- שו"ת - רבנו משולם היה מוכר בקהילות רבות וקיבל פניות מרחבי אשכנז. תשובותיו עוסקות בכל תחומי החיים, אך מתבלטים בהם שני נושאים: דיני ממון ומסחר (לדוגמה: דיון ב"מערופיה" - ציבור לקוחות, "קליינטורה") וסדרי הקהילה (כגון: סכסוך בין קהילת יהודי אַרְלְ - Arles שבצרפת לבין מסתפחים אל הקהילה). העיסוק בנושאים אלה נובע מהתעוררות חיי הקהילה היהודית באשכנז באותו זמן.
בתשובותיו הסתמך רבות על התנאים ועל הגאונים בני דורו. הוא הפנה שאלות לרב שרירא גאון ולבנו הרב האי גאון. תשובותיו נכתבו ברובן בעברית וחלקן בארמית. - חלק מתשובותיו מופיעות בספר הקדום "בשר על גבי גחלים".
- פיוטים- שנים עשר פיוטים שלו נשתמרו. על פי המחקר עולה שחלקים בהם נוספו על ידי מעתיקים במרוצת הדורות. הם כוללים, בין השאר, "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קרובות" ליום כיפור. קרובות אלו נכללו במחזור ליום כיפור בנוסח אשכנז. פיוטיו שיכים לאסכולה האיטלקית-אשכנזית היונקת מהפיוט שמקורותיו בארץ ישראל.[3]
- פירוש למסכת אבות - מפירושו למסכת אבות הגיעו אלינו חלקים מועטים בלבד. מחלקים אלה ניתן להסיק באופן עקיף שהפירוש הקיף את כל המסכת. בפירושו זה עולה בקיאותו הרבה במקרא.
אצל רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הצמח צדק מביא בספריו כמה וכמה פעמים את דבריו של רבי משולם בנושאי הלכה.
משפחתו
- בנו - ר' קלונימוס בן משולם
קשורים חיצוניים
- [ttp://app.shaanan.ac.il/shnaton/11/3.pdf על תולדות משפחה קלומינוס]
הערות שוליים
- ↑ תשובות מהרש"ל לובלין, שלד, סימן כט.
- ↑ מעשה בר' משולם ב"ר קלונימוס, מתוך 'אוצר גנזים' מאת הרב יעקב משה טולידאנו, עמ' 13. באתר HebrewBooks
- ↑ ראו גם ר' משולם בר קלונימוס, אתר הזמנה לפיוט, ברח דודי אל מכון - ר' משולם בר קלונימוס, אתר הזמנה לפיוט