המספר אחד מורה על מצב שיש רק טוב וקדושה, היינו שאין מציאות שניה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים). לכן בבריאת העולם גבי בריאת היום הראשון נכתב "יום אחד" ולא "יום ראשון" כבשאר הימים שכן הקב"ה היה יחיד בעולמו[1].

מספר אחד
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים
ערכים מורחבים – אחדות ה' · אחדות פשוטה · אין עוד מלבדו

כמו כן מורה מספר אחד על המשכת אור הבלי גבול שמעלתו היא החוזק של האור שהוא למעלה משייכות לעולם אך חסרה אצלו ההתקשרות עם כלי המקבל, ולכן בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך כהמשכה מלמעלה למטה - נחרב, שכן אמנם היה בו גילוי אלוקות רב, אך הוא לא חדר בעולם באופן שהוא יקבל אותו, אלא ללא התחשבות בו כלל. לכן, אף שאילו ישראל זכו היתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות[2], מאחר וזה לא נעשה באופן שהעולם התחתון יוכל לקבל את הגילוי - זה לא היה בית נצחי[3].

ענינו של ראש חודש הוא יום אחד, כיון שבזמן שקידשו את החודש על פי הראייה הוא היה יוצא יום אחד מלבד זמנים בהם לא היו מגיעים עדים שהיה שני ימים. גם כאשר מחשבים את החודש על פי החשבון של הלוח שנה ויש שני ימי ראש חודש עיקרו הוא ביום השני[4].

האחד בשונה מיחיד מורה על כך שאפילו שכבר נברא העולם, שבעת הרקיעים והארץ הרמוזים באות ח' וארבע רוחות השמים הרמוזים באות ד', עדיין הקב"ה אחד כפי שהיה קודם שנברא כיון שמציאות העולם בטלה ואפסית לגביו.

הערות שוליים

  1. פירוש רש"י על בראשית א', ה'
  2. ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפה
  3. דבר מלכות מטות מסעי סעיפים ג'-ו'
  4. משנה תורה להרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ח' הלכה ד'