אנוש (תואר)

אנוש הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שפל, שאין לו לא מוחין תקינים ולא מידות תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחתותה שבתארי האדם, שהם אדם, איש, גבר, ואנוש.

אמנם גם הגבר הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס' "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.

בהקשר לכך כתוב שגם האשה וגם האיש (זכר) מקורם ושורשם הוא מהתואר אנוש. הסיבה לכך נעוצה בכך שאנוש זה הדבר שהכי מבטא את האדם בכללותו - יש טובים, יש רעים, וכו'.

אנוש, למרות דרגתו הנמוכה בתרגום המילים של התורה אנוש הוא מקביל לאדם.