תבניות

תבנית עמוד ראשי.

י' שבט תיש"א

  1. R EDIRECT

jpg|left|thumb|280px|

יקותיאל ליעפלי

תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)

תומכי תמימים יגורובסקי

תומכי תמימים יקטרינוסלב

תומכי תמימים לבוב

תומכי תמימים לניגרד

תומכי תמימים מלחובקה

תומכי תמימיםמ ליוטופיל

תומכי תמימים נובוזיבקוב

תומכי תמימים נעוועל

תומכי תמימים סוראסז'

תומכי תמימים פולוצק

תומכי תמימים פולטובא

תומכי תמימים קובליץ

תומכי תמימים קורולביץ

תומכי תמימים קורסק

תומכי תמימים קיוב

תומכי תמימים קלינצי

תומכי תמימים קריווירוג

תומכי תמימים קרעמענטשוג

תומכי תמימים ראמען

תומכי תמימים רוסטוב

תומכי תמימים ריגא


תומכי תמימים שצערדין

תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)

תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)

תומכי תמימים אוטוואצק (פולין) ]] תומכי תמימים ווארשא (פולין)

תומכי תמימים לודז פולין

תומכי תמימים ליטא ראקשיק

תומכי תמימים סין שנגהאי

תומכי תמימים תורת אמת חברון

תומכי תמימים חיפה

תומכי תמימים תורת אמת

תומכי תמימים נחליאל (שומרון)

תומכי תמימים תל אביב

תומכי תמימים צפת (קטנה)


כך יש גם להזכיר כאן את הקבוצה הקטנה שלמדה בקויבישאוו, בחדשים אייר-סיוון תרח"צ.


סיפר25 החסיד ר’ מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב:

את הניגון המכונה בשם “דער ז’עבינער קאפ” שלח החסיד המפורסם ר’ פסח ממלסטובקה במתנה אל רבי הלל מפאריטש, ומעשה שהיה כך היה:

החסיד ר’ פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו”ר הצמח צדק. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד.

כשנודע לר’ פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר’ הלל, אמר לו ר’ פסח: אני אלמד אותך ניגון ואתה תמסור אותו לר’ הלל בתור מתנה ממני. ור’ פסח לימד אותו את הניגון הזה.

כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של ר’ הלל, שהיה רב העיר, והיה מפורסם בחסידותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת ברית-מילה של אחד החסידים. גם ר’ הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר’ פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר’ הלל שיש פה אברך שהגיע מליובאוויטש ויש לו שליחות אליו מאת ר’ פסח. ר’ הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר ר’ הלל: “דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ” [=הניגון הזה עשוי עם ראש].

ר’ הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של ר’ הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת דא”ח של כ”ק אדמו”ר הצמח צדק. ומאחר שזה כבר היה לאחר חג הסוכות, וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר’ הלל: “את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר’ פסח’קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות.