|
שלום חלוקת קונטרסים, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.
|
תרגיע ומהר, זה אתר שנועד להפצת המעיינות ולא להפצת סכסוכים ומחלוקות! • כתית למאור • בית הבד 22:45, י"ח באב, ה'תשע"ח (30 ביולי למניינם), ימות המשיח
- אם לא תתחיל להתעסק בערכים תוכניים, אבקש את אחד המנהלים לחסום את שם המשתמש שלך! • כתית למאור • בית הבד 11:00, כ"א באב, ה'תשע"ח (2 באוג' למניינם), ימות המשיח
- אם אחד מבינינו מתעסק בכתיבת ערכים תכניים זה ודאי לא אתה! אני משום מה לא זוכר מתי ערכת איזה משהו תוכני (חוץ מכל השיחזורים שכנראה במוחש זה הדבר היחיד שאתה עושה). אגב (להזכיר), זה נגד המדיניות לשחזר ללא סיבה במיוחד ש(כמנהגי) אני כותב סיבה לפני שאני עורך.
- אז אני מבקש: נא להרגיע!
- חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 11:19, 2 באוגוסט 2018 (IST)
שחזור עריכה
שחזרתי את עריכתך האחרונה.
גם אני שונא כשאנונימים משחיתים. וכותבים בתקציר עריכה "תיקון טעות", ובהקשר זה, זה ממש צורם.
אך מה לעשות, שיש לחב"דפדיה מדיניות כתיבת תוארים? שף ויתיב • קאנפרענץ רום 10:09, 27 במאי 2019 (IST)
הוספת אתר
שלום וברכה. chumashquestions.org, לשם מה נחוץ להוסיפו לחב"דפדיה? איננו מוסיפים בד"כ אתרים באנגלית...--שיע • שיחה י"ג בכסלו ה'תש"ף 18:40, 11 בדצמבר 2019 (UTC)
- לא זוכר כרגע למה רציתי את זה ● חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 18:43, 11 בדצמבר 2019 (UTC)
חבורת תריג
מה זה מפריע לך?! בברכה,איש חסיד אחד - שיחה, 11:26, כ"ב בכסלו, ה'תש"ף 11:26, 20 בדצמבר 2019 (UTC)
- כמו שכתבתי אין קשר בין הערך לחב"דפדיה, כאן מכניסים רק ערכים עם קשר לחב"ד ● חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 18:19, 20 בדצמבר 2019 (UTC)
שלוחי חב"ד בעולם
- שים לב!
- עריכתך בדף שלוחי חב"ד בעולם חרגה מהכללים המקובלים בחב"דפדיה ולכן היא שוחזרה. אנו מאמינים שדבר זה נעשה בתום לב ומקווים שלא יחזור על עצמו.
אם לדעתך נפלה טעות או שיש להציג את הדברים באופן אחר, הינך מוזמן להעלות את הנושא לדיון בדף השיחה.
- באם יש לכם הערות לגבי הודעה זו או שאתם חושבים שאינה נכונה, אנא כיתבו זאת כאן!
איש חסיד אחד - שיחה, 06:29, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 06:29, 21 בינואר 2020 (UTC)
- איש חסיד אחד, עריכתי לא חרגה משום כלל בחב"דפדיה. כאן נהוג שבעת העבודה על ערך הוא אמור להישאר במרחב הערכים הפרטי ורק כשהוא מושלם ניתן להוציאו משם. את התבנית בעבודה שמים כאשר הערך צריך לעבור שיפוץ או הרחבה ואתה לא רוצה שיערכו תוך כדי שאתה עורך אותו ● חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 08:26, 21 בינואר 2020 (UTC)
ערך יום טוב
לכל לראש יישר כח גדול על טיפולך במת מצוה חשוב כגון זה.
איני יודע את מותר לי לערוך דברים בדף שאתה עובד עליו עכשיו, לפני שהוא נעשה ערך רשמי, כך שאני אסתפק בהערות והמלצות ותזכורות (יתכן שחלקם כבר מתוכננים אצלך):
א. בהקדים: לענ"ד צריך להכניס הרבה תוכן מתורת החסידות, בפרט שאין זה אתר "הלכה-פדיה", וככל הנראה לי יש הרבה תוכן מחסידות.
ב. נראה לי שכדאי להעתיק בפיסקא יו"ט שני של גלויות את הקטע "בתורת החסידות" שבערך יום טוב שני של גלויות.
ג. בנוגע לשורה שכן כתבת בתורת החסידות (ואני בטוח שכנ"ל, אתה עדיין באמצע העבודה) רציתי להעיר מהמבואר בלקו"ת (תבוא מב, ב) בנוגע ליו"ט, מובא גם במאמר ד"ה יחיינו מיומיים תרנ"ט (בסוף ע' יא), שהוא הארת מוחין - דהיינו אוא"ס השורה במוחין (להיות המוחין בטלים בתכלית אל האוא"ס), אלא שבכל היו"ט הוא הארה ע"י ז"א ובר"ה הוא הארה שלא ע"י ז"א (ומבואר בתרנ"ט שם, שמאחר ובר"ה הוא זמן בנין המלכות, לכן נמשך למלכות משרשה באוא"ס, משא"כ בשאר יו"ט הוא לאחר שכבר נבנה מציאות ספירה בשם מלכות, שאז כשממשיכים הארה במלכות הרי"ז ע"י ז"א. (ומענין לענין: אגב אורחא עיינתי בערך ראש השנה, ומה נדהמתי לראות שהערך ריק מתוכן).
ד. בהמשך להנ"ל אולי כדאי להזכיר את קושייתו של אדה"ז בלקו"ת (ראה לב, א) למה חודש אלול אינו יו"ט מאחר שמתגלים בו י"ג מדות הרחמים.
ה. נראה לי יותר מתאים לסגנונך: בחלק המדבר בזמן הגאולה, נראה לי כדאי לכתוב בכותרת במקום יום טוב שני של גלויות - יום טוב שני של גאולה וגם נראה לי כדאי להביא קצת יותר מהתוכן המבואר בתשובות החת"ס.
ו. עוד בענין הנ"ל: לא נהירא לי כ"כ הסברא, דמכיון שהטעם ליו"ט שני של גלויות בזמן הזה (שאין מקדשים ע"פ הראי') הוא משום "מנהג אבותינו בידינו" לכן ימשיך גם לע"ל, דהא בגמרא כתוב (ביצה ד, ב) "הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי", ויהי' הביאור בגמ' אשר יהי', דבר אחד בטוח הוא שלע"ל הוא גאולה משעבוד מלכיות לעולם ועד, ואיזה חשש יכול להיות?
ז. בנוגע ליו"ט שני בכלל: בשיחת אחש"פ תשי"ב (ונראה לי בעוד מקומות) מדבר הרבי בנקודה עכ"פ, מה שהי' צד לומר שהתוקף של יו"ט שני הוא עדיין כמו של ספק, ומסיק דעכשיו היו"ט שני הוא בתוקף יותר. עי"ש.
אלו הערותיי לבנתיים, ושוב - יישר חילא. פיצי • שיחה • כ"ו בטבת ה'תש"ף •
- אני אכן עדיין באמצע עבודה וישר כח גדול על ההערות.
- א. זו הפעם השלישית שאני כותב את הערך הזה - הוא נמחק לי פעמיים מסיבות שונות, כך שעכשיו חסר בחסידות, מקורות ועוד. הרבה בחסידות נראה לי שאין אבל יש בעיקר מהצ"צ וקצת מכל השאר.
- ב. זה גובל באריכות מיותרת שלא קשורה לערך באופן ישיר ובשביל זה יש ערך מורחב (אם אתה חושב אחרת תעדכן).
- ג. כנ"ל תשובה א'. לגבי ר"ה נראה לי יותר שייך לערך ר"ה דהרי יש הרבה תורת החסידות גם בחגים אחרים ולא נראה לי שייך להביא כאן את כולם.
- ד. כנ"ל, לערך חודש אלול.
- ה. מקובל. זה מה שראיתי משיחות של הרבי, אבל אדרבה, אם אתה אומר שיש שם מה להוסיף אני ישתדל לחפש את זה.
- ו. זה מה שראיתי בשיחות של הרבי שציינתי (או עומד לציין), אם יש לך סיבה נוספת עם מקור אשמח לשמוע. (מנהג אבותינו בידינו הוא לא חשש ולכן לא ממש הבנתי מה רצית)
- ז. נכון. זה לא בגלל ספיקא דיומא אלא (כפי שהרבי כותב) מנהג אבותינו בידינו.
- ישר כח גדול על ההערות וההארות. ● חלוקת קונטרסים - שיחה - יחי המלך המשיח שליט"א 16:31, 23 בינואר 2020 (UTC)
- א. המקום ינחם אתכם וכו' (לפני ממש כמה רגעים שמעתי ביאור נפלא מהרב ברוין בנוגע לנוסח זה ואין כאן מקומו), מכאן באתר זה כבר לא יכול להמחק. הנראה לי הוא שישנו הרחבה בחסידות בנוגע ליו"ט, אלא שיתכן שצריך לחפש במקומות המתאימים.
- ב.אני מבין למה אתה חושב שזה אריכות מיותרת, אבל לאידך גיסא אני חושב שאת החלק שמדבר בתורת החסידות, מכיון שהוא לא כ"כ ארוך, ולאידך שאר הערך שם הוא די ארוך, כדאי ורצוי להביא אותו ובזה לקשר את תוכנו עם חב"דפדיה.
- ג. בנוגע לראש השנה: א. עבר הזכרתי בסוגריים שמצב הערך ר"ה הוא ממש רציני, ולכן כדאי בנתיים להזכיר זאת כאן. ב. לבד זאת נראה לי שפרט זה נוגע לתוכנו המהותי של יו"ט בכלל, דמהותו של יו"א ע"פ פנימיות הענינים הוא המשכת אוא"ס ע"י ז"א, וממילא צריך להבהיר שזה למעט א' מהימים טובים בו אין זה כך, ולפרט את הטעם והביאור בהבדל בין ראש השנה ליו"ט מבלי ליכנס לאריכות הפרטים (והאמן לי שישנו אריכות גדולה עד בלי די לבאר בענין זה של המשכת המלכות מאוא"ס, ובענין בנין המלכות שלא נכלל בתוכן דבריי שהזכרתי).
- ד. כנ"ל בג' נראה לי שפרט זה חשוב גם על הצד של מהותו של יו"ט, העובדה שישנו סברא וקושיא המבקשת לקבוע את חודש אלול ליו"ט, שזה לא רק מוסיף בהבנת ענינו של חודש אלול אלא גם במהותו של יו"ט בכלל.
- ה. הלשון יו"ט שני של גאולה זכור לי שראיתי בשיחות של הרבי, ובטוח שראיתילשון זה בכל הספרים שמביאים את דברי החת"ס, אף שהתעצלתי מלפתוח את דברי החת"ס עצמו ובפרט שבשביל סיבות שונות ומשונות הנני מנוע מלעיין כעת בדברי תורה (אף שישנו מעשה מהחת"ס עצמו שעיין בתורה בזמן כגון זה..).
- ו. הערתי זו לא הייתה בשום כוונה לתקוף איזה דבר שאתה כתבת אלא רק להסב את תשומת לבך לאיזה דבר שצריך ביאור בנוגע לאותה סברא שהרבי אומר בשיחה. ולגופו של ענין, אם תעיין בגמ' הנ"ל בביצה (ד, ב) תראה שזה כן ענין של חשש וכמו שציטטתי "זמנין דגזרי מלכות גזירה ואתי לאקלקולי".
- ז. כנ"ל לא באתי להתקיף אלא לציין לאיזה מקום שהרבי מוציא נקודה מענינת בגדר היו"ט. ולגופו של ענין: גם לאחרי שאתה יודע שהיו"ט אינו מצד ספיקא דיומא, עדיין ישנו חידוש לומר שהתוקף ההלכתי של היו"ט הוא יותר חזק, דהיה סברא לומר דמכיון שלכתחילה כל יסוד היו"ט היה של ספק, ממילא עכשיו וודאי שלא יהיה יו"ט יותר תקיף מאז, מצד תוקפו ההלכתי (ואף יתכן שאם כן, היו נפק"מ להלכה, וכמו בצומות שהם נדחים שיש בהם קולא וכו'), וע"ז בא הרבי ומחדש שגדרו של היו"ט נעשה תקיף כמו יו"ט וודאי, (וכמו גבי שבועות שיש בו מעלה שהוא יו"ט וודאי דכל הטעם שלו הוא משום לא פלוג).