ישראל שמעון שיין
הרב ישראל שמעון שיין (תרי"ז-כ"ג אייר תר"פ) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים ובית הכנסת חב"ד בשכונה, ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט.
תולדות חיים
נולד במוהילב בשנת תרי"ז לאביו ר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו מרת חאשא, היתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית בסטארדוב וקלימוביץ.
בהיותו בגיל בר מצוה, עלתה משפחתו לארץ הקודש.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של בכור אזולאי, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון החיד"א ורבי ישראל יפה המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים[1].
עם הקמתה של שכונת מאה שערים בירושלים בשנת תרל"ה היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.
נמנה על מייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים[2], ולאחר עלייתו של הגאון ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין.
היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן.
היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.
כתביו
- עליות אליהו - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה
משפחתו
- גיסו, הרב מאיר בנימין שפירא (אבי הרב משה אריה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת)
- בנו, ר' יהודה דב שיין-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
- בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' נחמן יוסף וילהלם - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים
- בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
- בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים
- נכדו, ר' חיים דוד וילהלם