פתיחת התפריט הראשי

מה המקור לזה: אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר האריז"ל כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו[1]. ???

יש מקור בתחתית העמוד, בפסקה הערות שוליים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

יש לראובן מרגליות מאמר בנושא. שף ויתיבקאנפרענץ רום 00:36, 9 בינואר 2017 (UTC

אינני יודע מהיכן מגיע המידע המוטעה. לאסדר לסעודתא ישנם עוד שני קטעים המסיימים את הפיוט ומתחילים באותיות י' וא'

יָדַי אַסְחֵי אֲנָא. לְגַבֵּי חַד מָנָא. לְסִטְרָא חוֹרִינָא. דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא: אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:

בפועל בסידור אדמו"ר הזקן שני קטעים אלו הושמטו ואינני יודע מדוע. הפתגם המובא בפנים יתכן שהיה שגור אצל חסידים שלא הכירו את שני הקטעים האחרונים המופיעים בסידורים הספרדים, וחיפשו עילה מדוע אין חרוזים לשתי האותיות האחרונות.

חזרה לדף "אסדר לסעודתא".