איתא במדרש תילים
איתה במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותה כתב הרבי המהר"ש (יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.
חזרת המאמר בבר מצווה
המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של אדמו"ר מהר"ש, אותו חזר אדמו"ר הרש"ב בחגיגית הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן אדמו"ר הריי"צבחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[1] .
מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
ובמקום נוסף: "כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'[3] "
איתא במדרש תילים - תשכ"ח
בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[4] ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה[5].
תוכן המאמר
המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהילים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[6] ". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[7] ". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?
התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[8].
הדיוק בחזרת המאמר
כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח"[9] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[10]
הדפסת המאמר
המאמר נדפס ב:
- ספר המאמרים תרל"ד עמוד נג
- ספר המאמרים תרנ"ג עמוד רעג
- ספר המאמרים תש"ח עמוד 271
- המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב יהודה לייב גינזבורג בשנת תשע"ו
- המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "התפילין של ריבון העולמים" בכתיבת הרב נחום רבינוביץ בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון "טעם ודעת"
קישורים חצוניים
מאמר "איתה במדרש תילים" תרנ"ג מבואר (עמוד 5) ומאמר "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד 45) 
דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים' 
הערות שוליים
- ↑ בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 499
- ↑ אגרות-קודש חלק י"ט עמוד ק'"א
- ↑ "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45)
- ↑ חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי
- ↑ תהילים א', ב'
- ↑ מדרש תילים, א', ב'
- ↑ אות ג'
- ↑ איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'):"ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע "ומי כעמך כישראל" , ובתהילים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
- ↑ משיחת כ"ק אדמו"ר
[[קטגוריה::מנהגי חב"ד]]